ximelagatran נמצא יעיל בהשוואה לוורפרין במניעת תרומבואמבוליזם במטופלים עם פרפור פרוזדורים (JAMA)

מחקר המתפרסם כעת ב-JAMA מציג מימצאים הנוגעים לשימוש ב-ximelagatran , תכשיר נוגד קרישה חדש במינון קבוע, במטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול נוגד קרישה סטדרטי באמצעות וורפרין (קומדין).  ע”פ תוצאות המחקר התכשיר החדש מגלה יעילות ובטיחות דומים לטיפול בוורפרין, ואולם קיימת דאגה באשר לרמות הרעילות בתאי הכבד הדורשת מחקר נוסף.

במחקר כפול סמיות ורב מרכזי זה שבו השתתפו 3,922 משתתפים עם פרפור פרוזדורים שלא על רקע נזק בשסתום הלב וללא גורמי סיכון נוספים לשבץ.  נקודות הקצה שנבחנו היו אירועי שבץ ותסחיפים סיסטמטים.

המטופלים חולקו באופן אקראי לטיפול בוורפרין כשהמינון הותאם להשגת INR של בין 2 ל-3 או ximelagatran במינון של 36 מ”ג פעמיים ביום.

במהלך 6,405 שנות מטופל (ממוצע של 20 חודש תקופת מעקב למטופל), 88 מטופלים חוו אירוע מרכזי. ה-INR הממוצע בקבוצת הוורפרין היה 2.4 והוא נשמר במהלך 68% מתקופת המעקב. שיעור האירועים המרכזיים בקבוצת ה-ximelagatran היה 1.6% לשנה ו-1.2% בוורפרין, הבדל אבסולוטי בסיכון של 0.45% .

כאשר נכללו כל מקרי התמותה, בנוסף לשבץ ותסחיף, שיעור ההבדל האבסולוטי בסיכון היה 0.1% בלבד.  לא היה הבדל בין הטיפולים באירועי דימום משמעותיים, אך שיעור הדימומים הכולל היה נמוך יותר ב-ximelagatran . (שיעור של 37% בהשוואה ל-47% בכל שנת טיפול). רמת ה- alanine aminotransferase הייתה גבוה יותר מפי 3 מהרמה המקסימלית הנורמטיבית ב-6% במשתמשי ה-ximelagatran , בדר”כ במהלך 6 חודשי הטיפול הראשונים, בין אם הטיפול נמשך או הופסק. עם זאת הייתה עדות מתועדת  למקרה אחד של מחלת כבד קטלנית וחשש למקרה נוסף.

החוקרים מסיקים כי טיפול במינון קבוע ב-ximelagatran ללא צורך בבדיקות קרישה בהשוואה לוורפרין למניעה של תרומבואמבוליזם בחולים עם פרפור פרוזדורים נמצא כיעיל, ואולם הסיכון לרעילות בכבד מחייב מחקר נוסף.

JAMA. 2005;293:690-698.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן