חוסמי ACE מעלים את הסיכון לאנמיה בחולים עם אי ספיקת חדר שמאל (J Am Coll Cardiol)

חולים עם אי ספיקת לב הלוקחים חוסמי ACE נמצאים בסבירות גבוהה יותר לפתח אנמיה, מדווחים החוקרים. עם זאת, החוקרים מצאו כי יתרון השרידות שנותנים חוסמי ACE עולה על הסיכון הקשור לאנמיה.

בחולים עם פוליציתמיה, ניתן להשתמש בחוסמי אנזים הופך אנגיוטנסין (ACE) להפחתת ריכוזי המוגלובין, ציין ד”ר עריף אישני מאונ’ מיניסוטה במיניאפוליס, מיניסוטה, ושותפיו. בחולים שלוקחים תרופות אלו לאי ספיקת לב, הסיכון לאנמיה עולה, ואם כן, האם השפעת התרופה על רמות ההמטוקריט משפיעות על אחוז התמותה?

הצוות התייחס לשאלות אלו בגיליון פברואר של Journal of the American College of Cardiology.

בהינתן נתונים של יותר מ-6,000 חולים שהשתתפו במחקרי אי ספיקת חדר שמאל, השוו החוקרים סיכויים לפתח אנמיה תוך שנה בחולים שלא היו חולים באנמיה בתחילת המחקר וקיבלו באקראי אנאלאפריל או פלצבו.

לפי החוקרים, לאחר התאמה למשתנים שונים, אנאלאפריל העלה את הסיכויים לפתח אנמיה תוך שנה ב-56%.

בנוסף בדקו החוקרים את השפעת היקרות ושכיחות אנמיה על תמותה. לחולים עם אנמיה בתחילת הניסוי היתה עלייה של 44% בתמותה מכל הסיבות, בעוד שחולים שפיתחו אנמיה לאחר תחילת המחקר, התמותה מכל הסיבות עלתה ב-108%. אפילו משך קצר יחסית של תחילת אנמיה היה קשור לסיכון גבוה יותר לתמותה.

החוקרים לא יכלו לקבוע האם חולים אשר פיתחו אנמיה חדשה כתוצאה מהטיפול בחוסמי ACE צריכים להפסיק את הטיפול. עם זאת, הם הראו כי בחולים עם אנמיה בתחילת המחקר, שימוש באנאלאפריל נמצא קשור ליתרון שרידות משמעותי הדומה בגודלו לזה שתואר במקור.

בנוסף מצאו החוקרים כי אנאלאפריל הינו מגן מפני תמותה כללית לאחר התאמה להיקרות אנמיה ובאלו עם אנמיה קודמת.

J Am Coll Cardiol 2005;45:391-399

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן