האם נשים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה אינן מקבלות טיפול מתאים להורדת רמות ליפידים ? (Circulation)

מחקר חדש המתפרסם במהדורת ה-1 לפברואר של Circulation מצביע על כך שנשים הנמצאות בסיכון גבוה למחלות לב ממעטות להשיג את יעדי הליפידים. רק שליש מהנשים ה”ראויות” לטיפול בסטטינים, מקבלות טיפול זה.

המחקר בחן נתונים של כ-8,300 נשים שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה הודות למחלות לב מתועדות, סוכרת, או מחלת כליה כרונית.

כידוע ה-AHA (ארגון הלב האמריקאי) הגדיר את יעדי הליפידים בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה כלדקמן:

– רמת HDL-C מעל 50 מ”ג/ד”ל

– רמת LDL-C מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל (הערת המערכת – ארגון ה-NCEP אגב קבע כבר יעד טיפול של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל)

– כולסטרול שאינו HDL-C – מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל

– טריגליצירידים – מתחת ל-150 מ”ג/ד”ל.

במחקר נמצא שרק 7% מהנשים השיגו את יעדי הטיפול הנ”ל, אך לאחר 36 חודשי מעקב היה שיפור קל ל-12% נשים שהשיגו את היעדים. כמו כן, רק 32% מהנשים, כאמור, בסיכון גבוה, קיבלו טיפול להורדת רמות ליפידים.

החוקרים מסכמים כי יש מקום לשפר את היישום של ההנחיות בטיפול בנשים מבוגרות בסיכון גבוה.

Circulation 2005;111 488-493

הערת המערכת: אחד המימצאים הבולטים בסקר השבץ הישראלי היה שימוש נמוך יחסית בקרב מטופלים שסבלו משבץ (גברים ונשים) בטיפול בסטטינים (35% בגילאים 65-80, ו-20% בלבד בגילאים מעל 80). נראה איפוא שהתמונה המתוארת ב-Circulation עלולה להיות דומה גם לזו הקיימת במחוזותינו, ונראה שיש מקום לתת דגש בטיפול מונע בקבוצה זו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן