חרדה פובית וסיכון למחלות לב כליליות ומוות לבבי פתאומי בנשים (Circulation)

רמות גבוהות של חרדה פובית נקשרו לסיכון גבוה למוות ממחלות לב כליליות (CHD) ומוות לבבי פתאומי (SCD) בקרב גברים. ככל הידוע לחוקרים, לא נערכו מחקרים שבדקו קשר זה בנשים. חרדה עשוייה להשפיע על תמותת CHD ע”י העלאת הסיכון לאריתמיה חדרית ו-SCD.

החוקרים בדקו פרוספקטיבית את הקשר בין חרדה פובית, ע”י אינדקס קראון-קריספ (CCI), ו-CHD בקרב נשים שהשתתפו המחקר בריאות אחיות. בקרב 72,359 נשים ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית או סרטן ב-1988, תועדו 97 מקרי מוות מ-SCD, כ-267 מקרי מוות מ-CHD ו-930 מקרי אוטם שריר לב לא קטלני במשך 12 שנות המעקב. ניקוד גבוה יותר ב-CCI נמצא קשור לעלייה בסיכון ל-SCD ו-CHD קטלני אך לא לאוטם שריר הלב לא קטלני במודל מותאם לגיל (P, נטיה ≤0.008) ובמודל מולטיוריאבילי (P, נטיה ≤0.03). נראה כי התאמה מולטיוראיבילית החלישה את הקשר; נשים שקיבלו ציון של 4 או יותר ב-CCI היו בסיכון של פי 1.59 (95% אינטרוול ביטחון, 0.97 עד 2.60) ל-SCD ופי 1.31 (95% אינטרוול ביטחון, 0.97 עד 1.75) ל-CHD קטלני בהשוואה לאלו שקיבלו 0 או 1. לאחר התאמה למשתנים אפשריים (יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה), היתה נטיה לעליה בסיכון ל-P=0.06) SCD). 

נתונים אלו מציעים כי חרדה פובית ברמות גבוהות קשורה לעליה בסיכון ל-CHD קטלני, במיוחד מ-SCD. אך לא כל הסיכון הזה יכול להחשב בגורמי סיכון ל-CHD הקשורים לחרדה פובית.

Circulation. 2005;111:480-487

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן