אספירין לא גורם לשגיאה בתוצאות בדיקת דם סמוי בצואה (Am J Med)

השימוש הרגיל באספירין או תרופות אנטי דלקתיות לא סטראואידליות (NSAIDs) לא מעלה את הסיכון לשגיאה בתוצאות בדיקת דם סמוי בצואה (FOBT), על פי דיווח בגיליון דצמבר של The American Journal of Medicine.

לא רצוי לפרש לא נכון את התוצאות המראות כי הבדיקה החיובית בזמן שהמטופל לקח אספירין הן פחות תקפות לעומת ללא אספירין, אומר ד”ר צ’ארלס קהי מאונ’ אינדיאנה באינדיאפוליס. יש להתייחס לכל תוצאה חיובית עד למתן הסבר משביע רצון.

ד”ר קהי וד”ר אימפריאל בדקו האם שימוש רגיל באספירין או NSAIDs מעלה את הסיכון לשגיאה בבדיקות דם סמוי בצואה ב-193 נבדקים אשר עברו קולונוסקופיה לאחר תוצאת FOBT חיובית. רוב הנבדקים היו גברים (98%), לבנים (86%) ובגיל ממוצע של 66.

בכמעט 80% מהנבדקים לא נמצאו ממצאים קולונוסקופיים שיסבירו את התוצאה החיובית.

לחמישית ממשתמשי אספירין או NSAID היו ממצאים במעי אשר יכולים להסביר תוצאות FOBT חיוביות, בהשוואה לאחוז דומה באלו שלא לוקחים אף תרופה.

באנליזה שהותאמה לגיל, היסטוריה משפחתית של סרטן קולורקטלי, וגורמים אחרים, לא היה קשר בין שימוש באספירין רגיל או NSAID וממצאים במעי אשר יכלו להסביר את התוצאות החיוביות.

קיימת דאגה קלה לתוצאות FOBT שגויות בחולים בהם לא בטוח להפסיק את השימוש באספירין או NSAIDs בזמן הבדיקה.

אם החולים יכולים להפסיק לקחת אספירין לפני ה-FOBT ללא סיכון לתופעות לוואי וזוכרים להפסיק זאת, אז זה בסדר. אך אם אינם יכולים להפסיק בבטחה (הכנסת סטנט לאחרונה, CABG לאחרונה וכו’) או ששכחו לעשות זאת, הם עדיין יכולים לתת דגימה ל-FOBT בזמן לקיחת אספירין ללא התפשרות על תקפות הבדיקה.

Am J Med 2004;117:837-841

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן