סייפר מפחית את הסיכון להצרות חוזרת בהשוואה לתומכן מצופה פקליטקסל או בלון בלבד במטופלים עם הצרות חוזרת בסטנט (JAMA )

לפי דיווח המוצג כעת ב-JAMA תומכון המצופה בסירולימוס (סייפר), ותומכון המצופה ב-paclitaxel (מתוצרת בוסטון סיינטיפיק שאינו משווק בארץ) הינם עדיפים על צינתור קונבנציונלי עם בלון לצורך מניעה של הצרות חוזרת במטופלים הצרות חוזרת בתוך התומכן (in-stent restenosis ).

במחקר אקראי זה, שבוצע בתנאי open-label (כלומר למטופל ולצוות היה ידוע סוג הטיפול הניתן לכל חולה), 300 מטופלים עם הצרות משמעותית שזוהתה באנגיוגרפיה, חולקו ל-3 קבוצות טיפול:


  • תומכן סירולימוס (סייפר)

  • תומכן פקליטקסל

  • צינתור עם בלון בלבד

כל המטופלים קיבלו טיפול מקדים של 600 מ”ג קלופידוגרל (פלויקס) למשך של שעתיים לפחות לפני ההתערבות. נקודת הקצה הראשית שנמדדה הייתה הצרות חוזרת באנגיוגרפיה (הצרות קוטר של 50% או יותר) במהלך 6 חודשי מעקב באנגיוגרפיה.

המעקב בוצע ב-92% מהחולים. שיעורי האירעות של הצרות חוזרת באנגיוגרפיה היו:


  • 44.3% בחולים שטופלו בבלון בלבד

  • 14.3% בחולים שטופלו בסטנט מצופה סירולימוס

  • 21.7% בחולים שטופלו בסטנט פקליטקסל.

כאשר השוו החוקרים את הסיכון היחסי לעומת טיפול בצינתור עם בלון בלבד, התוצאות שהתקבלו היו סיכון יחסי של 0.32 לטיפול בסטנט סירולימוס, ו-0.49 לטיפול בסטנט פקליטקסל.

הצורך בביצוע רהוסקולריזציות בעורק במהלך תקופת המעקב היה 33% לחברי הקבוצה שטופלו בבלון בלבד, 8% למטופלים בסייפר, ו-19% למטופלים בתומכן פקליטקסל.

מהנתונים עולה שקיימת מגמה (לא מובהקת עם p=0.19 )  לשיעורים נמוכים יותר של הצרות חוזרת בתומכן סייפר לעומת תומכן פקליטקסל, וירידה מובהקת בצורך ברהוסקולריזציות במטופלי סייפר לעומת מטופלי סטנט פקליטקסל.

JAMA. 2005;293:165-171.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן