סטטינים מורידים תמותה בקרב קשישים שאובחנו לאחרונה כסובלים מאי ספיקת לב (Arch Intern Med )

נתונים ממחקר רטרוספקטיבי קנדי מצביעים על העובדה כי סטטינים קשורים לסיכון נמוך לתמותה בקרב מבוגרים עם אי ספיקת לב גדשתית שאובחנה לאחרונה.

.

המחקר כלל את מחוז אונטריו והוגבל לחולים בגילאים  66-85 שנה, ללא סרטן אשר שרדו לפחות  90 יום לאחר אישפוז בעקבות אי ספיקת לב גדשתית שאובחנה לאחרונה

. המדד הראשון שנבדק היה אחוז התמותה מכל הסיבות, אוטם שריר לב חריף אך לא קטלני או שבץ לא קטלני בקרב אנשים שהחלו לאחרונה שימוש בסטטינים (n = 1146)  בהשוואה לאלו שלא השתמשו (n = 27, 682).  .

במשך 7 שנים, אוטם שריר לב חריף, או שבץ התרחשו ב-217 מקבלי סטטין:   13.6 ל-100 שנות אדם ,  לעומת 12,299  אנשים שלא קיבלו סטטין:   21.8 ל-100 שנות אדם, סיכון יחסי של 0.72  ).

המדד המשמעותי ביותר שהצביע על היתרון של הטיפול בסטטינים היה ההפחתה בתמותה הכללית מכל הסיבות : סיכון יחסי לתמותה של 0.67 .

הירידה בסיכון היחסי לאוטם שריר הלב ושבץ  (סיכון יחסי  של 0.81 )  הייתה פחות משמעותית. . 

החוקרים מסכמים כי שימוש בסטטינים קשור לסיכון נמוך יותר בקרב קשישים שאובחנו לאחרונה כסובלים מאי ספיקת לב.

הם מוסיפים כי בעוד שטיפול בסטטינים נמצא כבר כבעל יעילות במטופלים עם מחלת לב כלילית ושבץ, במחקר זה לא היה ביכולתם לשלוט בכל גורמי הסיכון הפרוגנוסטיים, לרבות ה-EF של חדר שמאל ורמות הליפידים בסרום. יש צורך בעדויות טובות יותר אשר יוכלו לכוון את הקלינאים לזהות את המטופלים עם אי ספיקת לב שעשויים להשיג תועלת מטיפול בסטטינים. 

Arch Intern Med. 2005;165:62-67

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן