מיגרנה מעלה סיכון לכאבי חזה אך לא למחלת לב (Neurology)

תוצאות מחקר חדש מאשרות קשר בין מיגרנות וכאבי ראש אחרים, בעיקר עם אאורה, לכאב חזה אך לא למחלת לב כלילית (CHD).

החוקרים בדקו קשר בין מיגרנה, כאבי ראש אחרים, Rose angina ו-CHD ב-12,409 מבוגרים.

החוקרים דיווחו בגיליון דצמבר של Neurology כי נבדקים עם היסטוריה של מיגרנה וכאבי ראש אחרים היו בעלי סבירות גבוהה יותר להיסטוריה של Rose angina לעומת אלו ללא היסטוריה של מיגרנות או כאבי ראש אחרים.

קשר זה היה חזק במיוחד למיגרנה עם או ללא אאורה בנשים ובגברים ולא ניתן להסבירו ע”י גורמי סיכון קרדיווסקולרים מסורתיים.

בגברים ונשים עם היסטוריה של מיגרנה עם אאורה, יחס השכיחות ל-Rose angina היה 3.0 ו-2.2 בהתאמה. בגברים ונשים עם היסטוריה של מיגרנה ללא אאורה, יחס השכיחות ל-Rose angina היה 1.9 ו-1.5 בהתאמה.

לעומת זאת, לא נמצאה הוכחה לקשר בין מיגרנה או כאבי ראש אחרים, עם או בלי אאורה, ואירועי CHD. דבר זה מרמז על כך שקשר בין מיגרנה ל-Rose angina אינו קשור למחלת לב כלילית.

התוצאות אינן מציעות כי אלו עם מיגרנה צריכים להתעלם מכאבי חזה. כאבי חזה עלולים להיות סימפטומים חשובים למספר מצבים, כולל CHD.

המחקר טוען כי מיגרנה עשויה להיות גורם סיכון לכאבי חזה אך לא ל-CHD.

נוירולוגים צריכים להעריך גורמי סיכון וסקולרים במיגרנה, לפסול איסכמיה מיוקרדיאלית שקטה, ולהציע טיפול טריפטאן לחולים עם מיגרנה בינונית או חמורה.

Neurology 2004;63:2210-2211,2233-2239

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן