רטינופתיה וסיכון לאי ספיקת לב גדשתית (JAMA)

אי ספיקת לב גדשתית (CHF) משפיעה על חלק ניכר מהמבוגרים כולל אלו ללא מחלת לב כלילית. הפתוגנזה של CHF אינה וודאית, אך קיימת היפותזה כי מחלה מיקרווסקולרית היא גורם אפשרי.

מטרת המחקר היא לקבוע את הקשר בין רטינופתיה (מחלת רשתית), סמן למחלה מיקרווסקולרית מערכתית, לסיכון ל-CHF.

המחקר בן 7 השנים השתמש בנתוני מחקר של סיכון לטרשת עורקים. למשתתפים (n = 11 612, גילאים 49-73) נלקחו תמונות רשתית בין 1993-1995. התמונות דורגו על פי פרוטוקול סטנדרטי לנוכחות רטינופתיה, ניקים ארטרוונוסים, הצרת עורקיקים פוקלית, והצרת עורקיקים כללית.

המחקר בדק קשר בין רטינופתיה להיקרות CHF, אשר זוהו ע”י אישפוזים ורישומי מיתות.

ההיקרות המצטברת במשך 7 שנים של CHF היתה 5.4% (492 אירועים). למשתתפים עם רטינופתיה היתה היקרות גבוהה יותר של CHF בהשוואה לאלו ללא רטינופתיה (15.1% לעומת 4.8%, P<.001). לאחר שליטה על גיל, מין, גזע, מחלת לב כלילית קודמת, לחץ דם עורקי ממוצע, סוכרת, רמת גלוקוז, רמת כולסטרול, עישון, BMI, ומיקום המחקר, נוכחות רטינופתיה היתה קשורה לסיכון גבוה פי 2 ל-CHF (סיכון יחסי, 1.96%; 95% אינטרוול ביטחון, 1.51-2.54). בקרב משתתפים ללא מחלת לב כלילית, סוכרת או יתר לחץ דם, רטינופתיה הגדילה סיכון ל-CHF פי 3 (סיכון יחסי, 2.98%; 95% אינטרוול ביטחון, 1.50-5.92).

רטינופתיה היא סמן בלתי תלוי ל-CHF, אפילו לאנשים ללא מחלת לב כלילית קיימת, סוכרת או יתר לחץ דם. דבר זה מציע כי מחלה מיקרווסקולרית משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות אי ספיקת לב באוכלוסיה הכללית. חלק מהאנשים האסימפטומטים עם רטינופתיה בבדיקה האופטלמולוגית יפיקו תועלת מהערכת נוספת של סיכון ל-CHF.

JAMA. 2005;293:63-69

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן