משרד הבריאות הבריטי מפרסם ”אזהרת בריאות ציבור” דחופה בהתייחס למטיילים החוזרים מהמקומות במזרח שנפגעו מהגל הצונמי, משה”ב בישראל מזהיר מפני נסיעה לאיזורים אלה

בעקבות אסון הגל הצונמי במזרח מפרסם משרד הבריאות הבריטי “אזהרת בריאות ציבור” דחופה הנוגעת לסכנת הדבקות ממחלות מדבקות מצד מטיילים החוזרים לאנגליה.

בהודעה מסבירים רשויות הבריאות שחלק מהמטיילים החוזרים לאנגליה עשויים להגיע לטיפול בבתי חולים או מרפאות. המידע שמציג משרד הבריאות הבריטי נועד להתריע בפני אנשי הרפואה ולסייע בידם לזהות סימנים וסימפטומים של מחלות שהמטיילים החוזרים עלולים לשאת איתם.

המידע מבוסס על עדכונים שנמסרו ע”י הסוכנות להגנת בריאות הציבור לאנשי מקצועות הרפואה, אשר פירוט נוסף ניתן לראות בכתובת האינטרנט הבאה: www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_tsunami_infect.htm 

וגם ב-www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_trav_adv.htm

מחלות גסטרו-אינטנסיאליות הינן הנפוצות ביותר בקרב מטיילים בתנאים נורמליים. מחלות אלה צפויות להופיע בשכיחות מוגברת במקומות שבהם הייתה פגיעה של הגל הצונמי. (למידע על איזורים אלה ניתן לעיין בכתובת הבאה: www.who.int/hac/crises/international/asia_tsunami/tsunami_sitrep2/en/

מטיילים עם סימפטומים גסטרואינטנסיאלים נדרשים לשמירת הגיינה כדי להפחית את הסיכון להדבקת המחלה לסביבתם הקרובה. יש צורך לאיבחון מיקרוביולוגי של כל מקרה.

הזיהומים הנפוצים ביותר אחרי שיטפון הם אלו אשר מועברים דרך מגע ישיר עם מיים מזוהמים כמו לפטוספירוזיס, פצעים וזיהומים עוריים, דלקות עיניים, אוזניים ואף, ודלקות גרון. 

מחלות כמו מלריה וקדחת דנגה עלולות להופיע גם בשכיחות מוגברת בתנאים סביבתיים קשים. כל קדחת או סוג של שפעת במטיילים חוזרים מאיזורים שהוכו ע”י הצונמי, בעיקר מלריה/קדחת דנגה צריכים להחקר. רופאים ראשוניים צריכים לקבל מידע וייעוץ מהמומחים למחלות זיהומיות בעת הצורך.

פרטים נוספים לגבי סוגי זיהומים שקורבנות הצונמי עלולים לפתח ניתן לקבל גם מה-WHO . http://www.who.int/hac/techguidance/ems/en/FloodingandCommunicableDiseasesfactsheet.pdf)

קלינאים מתבקשים לתעד את האיזורים בהם ביקרו מטיילים חוזרים וכל מידע מיקרוביולוגי או זיהוי מחלה אשר עשויים לסייע במחקר לגבי מחלות זיהומיות המיובאות מחוץ לארץ.

נוהלי בקרת זיהומים סטנדרטיים צריכים להתבצע לגבי מטופלים עם חשד למחלה זיהומית לרבות דיווח ליחידה להגנת בריאות הציבור.  

לדיווח ב-druginfo

בארץ משרד הבריאות הסתפק עד כה באזהרה מפני נסיעה לאיזורים מוכי אסון. בהודעתו מציין המשרד את המקומות: אינדונזיה, סרי-לנקה, האיים המלדיביים, מלזיה, בנגלדש והאיזורים שנפגעו בתאילנד והודו. מקומות אלו נמצאים בסכנה של זיהומים והדבקה במחלות זיהומיות.

להודעת משה”ב

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן