קשר בין גודל אוטם שריר הלב הנקבע על ידי delayed contrast-enhanced MRI לאחר PCI ראשוני, סמנים ביוכימיים וזמן עד להתערבות (Journal of Interventional Cardiology)

הכמות המשוערת של אוטם שריר הלב ע”י שימוש ב-delayed contrast-enhanced MRI קיבלה לאחרונה תוקף בעקבות נתיחות היסטופתולוגיות לאחר המוות בחיות. במחקר זה בדקו החוקרים את הקשר בין גודל האוטם כפי שהוערך ב-delayed contrast-enhanced MRI, עלייה בקראטין פוספט (CK), וחלבון C פעיל (CRP) כמו גם הזמן מהופעת הסימפטומים להתערבות.

4-10 ימים לאחר PCI מיידי ב-45 חולי אוטם שריר החב עם עלייה בסיגמנט ST  (פחות מ-24 שעות) עם סטנט בעורק הקשור לאוטם וטיפול ב-abciximab (ראופרו), בוצע היפוך גדולוניום contrast-enhanced תלת מימדי רצף MR גרדיאנט אקו עם כיסוי מלא של LV שריר הלב בחתכי צירים קצרים. מסת רקמת האוטם מבוססת על נפח שריר הלב חושבה ובוצע ניתוח ליניארי בכדי להעריך את הקשר בין גודל מוחלט של האוטם (g) כמו גם גודל יחסי (%LV) עם ערכי שיא של CRP, CK והזמן עד PCI.






נמצאה התאמה משמעותית בין הגודל המוחלט של האוטם וערכי שיא של CK וכן הגודל היחסי (LV%) וערכי שיא של CK. לא נמצאה התאמה בין גודל מוחלט וגודל יחסי של האוטם ושיא CRP. וכן לא נמצאה התאמה בין גודל מוחלט ויחסי של האוטם והזמן מהופעת הסימפטומים ל-PCI.

בחולים עם אוטם חריף בשריר הלב ועלייה בסיגמנט ST (פחות מ-24 שעות) העוברים PCI מיידי עם סטנט וטיפול ב-abciximab, היתה התאמה בין ערכי שיא של CK וגודל האוטם כפי שהוערך ע”י delayed contrast-enhanced MRI. לא נמצאה התאמה בין גודל האוטם וערכי שיא של CRP וכן הזמן להתערבות.

Journal of Interventional Cardiology
Volume 17 Issue 6 Page 367  – December 2004

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן