סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר CABG בהשוואה ללא סוכרתיים (Chest )

בהתאם לתוצאות של מחקר פרוספקטיבי המתפרסם במהדורת ינואר 2005 של Chest , סוכרת סוג 2 קשורה לתמותה גבוהה יותר במטופלים העוברית ניתוח מעקפים (CABG ), וזאת גם לאחר ביצוע התאמות של גורמי סיכון נוספים.

מחברי המחקר מציינים שה-CABG הוא האופצייה המועדפת למטופלים סוכרתיים עם מחלת לב רב-כלילית , על פני PCI . עם זאת, גישה זו אינה נטולת סיכונים. כדי לבחון זאת, החוקרים עקבו אחר 6,711 מטופלים אשר עברו CABG בין 1993 ל-2002.

בסה”כ, 32% מהמשתתפים היו עם סוכרת סוג 2 (הערת המערכת: שיעור כמובן גבוה משמעותית משכיחות הסוכרת באוכלוסיה הכללית דבר המלמד על הקשר הידוע בין סוכרת למחלות לב). נמצא ש:


  •  שיעור התמותה תוך 30 יום בקרב הסוכרתיים היה 3.9% בהשוואה ל-2.6%

  • זמן השהייה של הסוכרתיים בבית החולים היה ארוך יותר

  • הסוכרתיים סבלו יותר מסיבוכי כליות ופצעים, ועברו יתר אפיזודות של תפוקת לב נמוכה.

  • לאחר התאמות לגורמי סיכון נוספים נמצא שהמטופל הסוכרתי נמצא בסיכון יחסי של 1.67 לתמותה לאחר CABG .

  •  יחד עם זאת, לאחר ביצוע ההתאמות לא נמצא סיכון סטטיסטי מובהק לחולים סוכרתיים לסבול מתחלואה וסיבוכים תוך ניתוחיים, ריאתיים ונוירולוגים נוספים.  

    החוקרים מניחים שאפקט מטבולי הנגרם מהיפרגליקמיה ורמות שומן רווי גבוהות במטופלים עם סוכרת יכולים להיות הגורם לתוצאות אלה. הם מסכמים שהיפרגליקמיה קשורה לתפקוד ירוד של לויקוציטים, רמה גבוהה של פעילות טסיות ותפקוד אנדותלי לקוי.

    Chest 2004; 126:1789-1795

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן