ה-FDA הזמין את סקירות המחקרים האחרונים שנעשו בסלקוקסיב וולדוקוקסיב והפיץ גם המלצות עדכניות לשימוש בתרופות נוגדות כאבים (FDA )

ה-FDA הזמין אמש את הסקירות של מחקרי המניעה המערבים את שני התכשירים מקבוצת COX-2 של פייזר, הסלקוקסיב (Celecoxib ) וה-valdecoxib (שאינו רשום בארץ), וזאת לאור הדיווחים האחרונים שהתפרסמו על הקשר בין השימוש בתרופות אלה לעלייה בסיכון להתקפי לב ושבץ.

ה-FDA גם מציע לרופאים ולמטופלים לשקול באופן אינדיבדואלי את התועלת מול הסיכון של השימוש בתרופות אלה, כמו גם בכל התרופות מקבוצת ה-COX-2 וה-NSAIDS .

ג’והן ג’ינקס, מנהל היחידה לתרופות חדשות ב-FDA אמר לעיתונאים במסגרת שיחת ועידה שהפעולות שה-FDA ממליץ נועדו להגביל את רישום התרופות הללו מתחת להתוויות המאושרות כיום לתרופות אלה.

במסגרת ההמלצות לרופאים ומטופלים מציע ה-FDA ש:


  • רופאים הרושמים סלקוקסיב או ולדקוקסיב צריכים לשקול את המידע החדש שהתקבל כאשר הם שוקלים את הסיכונים והתועלת לכל מטופל ספציפי. מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לדימומים במערכת העיכול, כאלה שיש להם היסטוריה של אי סבילות ל-NSAIDs , או שאינם מגיבים היטב ל-NSAIDs , ייתכן ויהיה זה נכון להמשיך את הטיפול בהם בתרופות מקבוצת ה-C0X-2 . 

  • יש לקחת בחשבון גורמי סיכון קרדיווסקולרים, ומאידך סיכונים אחרים הקשורים לטיפול ב-NSAIDs .

  • צרכנים המשתמשים בתרופות OTC לשיכוך כאבים, לרבות NSAIDs צריכים להשתמש בתרופות אלה תוך מילוי מלא של ההוראות המופיעות בעלון לצרכן. במידה ויש צורך בשימוש ב-OTC NSAID מעל 10 ימים, יש צורך להגיע להתייעצות עם הרופא לגבי המשך השימוש.

למכתב ה-FDA

להמלצות ה-FDA לציבור

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן