סלקוקסיב נמצא במחקר אחד כמעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בשלב זה בניגוד למחקר חדש אחר ומחקרים קודמים (פייזר העולמית)

חברת פייזר הודיעה היום על כך שהגיע לידיה אתמול בלילה מידע חדש הנוגע לסיכון הקרדיווסולרי של תכשירה מקבוצת ה-COX-2, הסלברה (celecoxib ) , בהתבסס על תוצאות שני מחקרים ארוכי טווח בתחום הסרטן.

מהדיווח שנמסר לפייזר ע”י ועדת הבטיחות עולה כי באחד המחקרים (מחקר ה-APC ) נמצאה עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה לפלציבו בשימוש בסלקוקסיב, ואילו במחקר השני, ה-PreSAP , לא נמצאה עלייה בסיכון המשתמשים בסלקוקסיב בהשוואה לפלציבו.

תוצאות מחקרים קלינים אלו הנן חדשות. התוצאות שהתקבלו ב-APC היו בלתי צפויות ולא עקביות עם המידע שעלה מהמחקר השני. פייזר החליטה לנקוט באמצעים מתאימים לחקר והבנה מלאים של הנתונים, ולהעבירם במהירות לרשויות הפיקוח, רופאים וציבור המטופלים בכל העולם. כך הודיע יו”ר פייזר הנק מקינל.

במחקר ה-APC ניתנו מינונים יומיים של סלקוקסיב של 400-800 מ”ג. פייזר מציינת שלמרבית האינדיקציות המאושרות לרבות דלקת שגרונית,  המינון היומי של סלקוקסיב  הוא 200-400 מ”ג בלבד. רק באינדיקציה נדירה של adenomatous polyposis הסלקוקסיב מאושר במינון יומי של 800 מ”ג. במחקר השני, מחקר ה-PreSAP המינון היומי היה 400 מ”ג ליום.

פייזר מציינת ומדגישה שנתוני ה-APC הינם בסתירה  גם לנתוני ה-PreSAP וגם לנתוני מחקרים רבים קודמים, שבהם במצבי דלקות שגרוניות שונות – לא נמצאה עדות לסיכון הכרוך בסלקוקסיב, גם כאשר ניתנו מינונים מעבר למקובל ולמומלץ.

פייזר קוראת לרופאים ולמטופלים לשקול את מכלול הסיכונים והיתרונות של הסלקוקסיב כדי להחליט על המשך הטיפול, ולקחת בחשבון גם את המידע החדש הנמסר כאן. פייזר מדגישה גם כי יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים וסיבוכים גסטרואינטנסיאלים השכיחים יותר בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs .

במחקר ה-APC המשתתפים שנטלו 400 מ”ג ו-800 מ”ג סלקוקסיב ביום היו בסיכון של פי 2.5 לחוות אירועים קרדיווסקולרים גדולים לרבות תמותה, בהשוואה לקבוצת הפלציבו. לאור נתונים אלה החליט ה-NCI , הגוף שמימן ותמך במחקר, להשעות את המשך הטיפול בסלקוקסיב במינונים אלה במחקר.

נתוני המחקר השני, ה-PreSAP , אשר מומן ע”י פייזר הגיעו גם אמש לפייזר , והופצו מייד ל-FDA . במחקר זה כאמור, לא נמצאה כל עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי במטופלים שנטלו את הסלקוקסיב.

בשני המחקרים שבהם עקבו אחר מטופלים למעלה מ-3600 מטופלים כמשך הזמן המתוכנן הוא של מעקב של למעלה מ-5 שנים. עד כה מעריכה פייזר שכ-2400 מטופלים כבר נמצאים במעקב אחר הסיכון הקרדיווסקולרי למשך שנתיים.

מחקרים נוספים במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר נמצאים כעת בתחילת הדרך, כשהטיפול בסלקוקסיב מתוכנן שם לפי מינון יומי של 400 מ”ג. ועדת מחקר מיוחדת ובלתי תלוייה של מחקר זה החליטה שלא לעשות כל שינוי באופן המחקר ב-10 לדצמבר האחרון.

בידי פייזר אין עדיין את המידע והניתוח המלא של שני המחקרים האחרונים. פייזר, כפי שכבר נאמר מציינת שתמשיך לעבוד באופן צמוד עם הרשויות לצורך לימוד המימצאים.

לדיווח המלא המוצג באתר חברת פייזר העולמית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן