תוצאות מחקר אשר פורסם לאחרונה מראות כי פעילות גופנית עשויה להועיל למבוגרים עם ציסטיק פיברוזיס (CF), גם כשהיא אישית ולא מפוקחת במשטר ביתי.
מחקרים קצרי טווח של פעילות גופנית הראו את היתרונות בחולי CF. העברת תוכניות האימון לקהילה ושמירה עליהם לאורך זמן מהויים אתגר לחולה.
החוקרים בדקו את יעילות תוכנית האימונים האישית והביתית ב-48 מבוגרים עם CF מעל שנה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל-3 אימונים אישיים בשבוע של חלק גוף עליון ותחתון (n=30), ולקבוצת ביקורת. התוצאה העיקרית שנמדדה היתה רמות לקטט בדם. התוצאה השניה שנמדדה היתה קצב לב ותפקוד ריאות.
לגבי אימוני רגליים, נצפו הבדלים משמעותיים בשינוי הממוצע של רמות לקטט בין הפעילים לקבוצת הביקורת (0.38- מילימול לליטר לעומת 0.45 מילימול לליטר, בהתאמה). הבדלים משמעותיים נצפו גם בקצב הלב, 4.8- bmp בקבוצה הפעילה לעומת 3.4 bmp בקבוצת הביקורת; p < 0.05. הבדלים אלו מאשרים את השפעת האימון.
לא נצפו שינויים ברמות הלקטט באימוני ידיים. עם זאת, הבדל משמעותי נראה בבדיקת קיבולת חיונית מאומצת בין קבוצת הפעילים לקבוצת הביקורת (p < 0.05).
למרות שתוכניות אינטנסיביות מפוקחות השיגו תוצאות מצויינות לטווח קצר, גישה הממוקדת בחולה יכולה להשיג תוצאות טובות יותר לטווח הארוך ומציעה פתרון מעשי לעידוד הפעילות הגופנית. שיפור לטווח ארוך בתפקוד הריאתי בעקבות פעילות היא המטרה הסופית אשר יכולה להשפיע על הישרדות.
Thorax 2004;59:1074-1080.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!