לפי סקר אמריקאי החלפת תרופה אתית לגנרית בחולי אפילפסיה מעלה את הסיכון להתקפים ותופעות לואי (druginfo )

אתר WebMD מדווח על מחקר אשר מצביע על כך שהעברת מטופלים מתרופה “אתית” לאפילפסיה לתרופה גנרית, עלולה להגביר את הסיכון להתקפים או תופעות לואי אחרות.

מימצאי המחקר הוצגו במפגש השנתי של ה-American Epilepsy Society .

המחקר מתבסס על שאלון שנשלח ל-6,420 נוירולוגים בארה”ב אשר ביקש להעריך אם התפרצות של התקפים, או תופעות לואי חריגות אחרות היו קשורות להעברת מטופלים מהתרופה לאפילפסיה האתית לגנרית.

מתוך 301 נוירולוגים שהגיבו לשאלון, 191 , 68% מהמשיבים, טענו שהבחינו בהתפרצות התקפים, ו-162 נוירולוגים, 58% מהמשיבים, דיווחו על עלייה בתופעות לואי חריגות., אשר חייבו אותם להחליף את התרופה שוב לתרופה המקורית.

קרוב למחצית מהנוירולוגים שהשתתפו בסקר זיהו התפרצות של התקפים או עלייה בתופעות הלואי בלפחות 2-4 ממטופליהם, ו-28% דיווחו על 5 או יותר מטופלים שסבלו מהתפרצות התקפים או תופעות לואי בעקבות העברתם לטיפול בתכשיר גנרי.

ע”פ ה-FDA ,התרופות הגנריות לאפילפסיה חייבות להיות זהות מבחינת מבחן ספיגה וריכוז בדם ( bioequivalent ) לתרופה המקורית. כלומר, התרופה הגנרית אמורה ליצור לא פחות מ-80% ולא יותר מ-125% מהריכוז בדם של החומר הפעיל המשתחרר בתרופה המקורית.

חוקרים טוענים שמכיוון שתרופות לאפילפסיה פועלות לצורך שליטה בהתקפים רק בטווח צר של ריכוזי חומר פעיל, הגישה לפיה התרופות הגנריות הן ברות החלפה לתרופה המקורית נמצאת בויכוח ומעוררת מחלוקת.

החוקרים טוענים שתוצאות הסקר מלמדות על כך שעל הרופא לשקול בזהירות את שיקול העלות מול הסיכון של העברת מטופל הסובל מאפילפסיה לטיפול בתרופה גנרית.

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן