שיטת הפרדה חדשה עשויה להפחית את הסיכון ליצירת מיקרו-תסחיפים ב-CABG (ה-Ann Thorac Surg)

איכות הרה-טרנפוזיה המושגת במהלך ניתוח מעקף לב-ריאה ניתנת לשיפור על-ידי סילוק מיקרו-תסחיפים באמצעות טכניקת הפרדה חדשה שפיתחו חוקרים שוודים, בהתבסס על טכנולוגית אולטראסאונד ושבבי סיליקון המכילים מערכי microchannel.

החוקרים מסבירים כי לאחר ניתוחי לב מופיעים, לעיתים קרובות, סיבוכים נוירו-קוגנטיבים שנגרמים ככל הנראה בשל תסחיפי חלקיקי שומנים המגיעים למוח. נראה שמקור התסחיפים הוא הדם בטרנפוזיה החוזרת לחולה כאשר נעשה שימוש במכונת לב-ריאה.

שיטת PARSUS (ה-particle separation using ultrasound) מבוססת על שימוש בשבב סיליקון המחלק את זרימת הדם עם מתמר על-קולי בהתאם לצפיפות, לדחיסות ולגודלם של החלקיקים.

החוקרים בדקו את יעילות שיטת ההפרדה בכדוריות דם אדומות ובחלקיקי שומן, תוך שימוש בדם ממקור פרה שעבר טיפול נוגד קרישה והוספו לו אמולסיות שומניות.  

יעילות ההפרדהעמדה על ערך של 79.8% בממוצע בכדוריות הדם האדומות, ועל ערך של 81.9% בממוצע בחלקיקי השומן.

החוקרים כותבים כי השיטה מוצלחת יותר מהשיטות האחרות, כגון שיטות שטיפת התאים באמצעות צנטריפוגה או מסננים, המשמשות כיום ברפואה.

הם השתמשו ב-PARSUS גם לבדיקת דם מהחלל הפריקרדיאלי של חולה. בדיקה באמצעות העין הראתה כי טיפות השומן המקרוסקופיות סולקו לחלוטין.

החוקרים לא הבחינו בהמוליזה הקשורה לפרוצדורה, דבר המעיד כי השיטה איננה טראומטית לתאים. הם מאמינים כי יעילות דומה תתקבל בהפרדת תאי דם לבנים או טסיות דם, שכן תכונותיהם הפיזיקליות דומות לאלה של כדוריות הדם האדומות.

החוקרים מסכמים כי ניתן להמנע מהעמסת הקפילרות במוח במיקרו-תסחיפים במהלך ניתוח הלב או לפחות להפחית את היקפה. הם מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים שיבדקו האם ניתן כך לשפר את התוצאה הנוירו-קוגנטיבית בחולים.

במאמר פרשנות מצורף נכתב כי יתכן שמקורות תסחיפיים אחרים יוותרו בדם הרה-טרנפוזיה וכי למרות הצורך במחקר נוסף, שיטת ה-PARSUS מציעה אפשרות לשיפור איכות הרה-טרנפוזיה ביעילות גבוהה של הסרת חלקיקי שומן העלולים להוות סכנה.

Ann Thorac Surg 2004;78:1572-1578.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן