היפותרמיה מפחיתה יתר לחץ תוך-גולגולתי בחולים הסובלים מכשל כבד (Gastroenterology)

חוקרים סקוטיים מדווחים כי בחולים הסובלים מכשל כבד אקוטי ומיתר לחץ תוך-גולגולתי בלתי מבוקר עשויה השריית היפותרמיה מתונה לשפר את יתר הלחץ ולאפשר לחולה לשרוד עד לביצוע השתלת הכבד.

בשנת 1999 השתמשה קבוצת החוקרים בהיפותרמיה מתונה לטיפול ב-4 חולים שסבלו מכשל כבדי אקוטי ומיתר לחץ תוך-גולגולתי בלתי מבוקר. כל 4 החולים שרדו עד להשתלה. כעת הם מדווחים על תוצאות מחקר המאשרות את ממצאיהם הקודמים.

החוקרים השתמשו בשמיכות קירור להורדת טמפרטורת ליבת הגוף ל-32-33 מעלות צלזיוס ב-14 חולים שהמתינו להשתלת כבד. כל החולים סבלו מכשל כבד אקוטי ומיתר לחץ תוך-גולגולתי שלא הגיב לטיפול תרופתי. הלחץ התוך-גולגולתי הממוצע עמד על ערך של 36.5 מ”מ כספית בתחילת המחקר ועל ערך של 16.3 מ”מ כספית כארבע שעות לאחר תחילת הקירור. הירידה בלחץ נשמרה במהלך 24 שעות.  

13 מתוך 14 החולים שרדו ועברו השתלה לאחר 32 שעות של קירור, בממוצע. סיבוכים הקשורים לקירור לא הופיעו באף אחד מהחולים ובכולם הופיעה החלמה נוירולוגית מלאה.

החוקרים קוראים לביצוע מחקרים גדולים יותר ומציינים כי היפותרמיה השרתה ירידה משמעותית וממושכת בריכוזי האמוניה בעורקים ובמטבוליזם האמוניה במוח, בזרימת הדם למוח, בייצור הציטוקינים במוח וברמות סמני הדחק החימצוני.  

במאמר מערכת מצורף מצוין כי נקיטת גישה טיפולית זו מושכת במיוחד אך מודגש כי לעת עתה יש להשתמש בה רק בחולים הסובלים מיתר לחץ תוך-גולגולתי בלתי מבוקר.

Gastroenterology 2004;127:1338-1346,1626-1629.


לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן