תוספי אנטיאוקסידנטים אפקטיביים ב…גברים בלבד ? (Archives of Internal Medicine )

מחקר צרפתי חדש המתפרסם כעת ב-Archives of Internal Medicine בחן את יכולת ההגנה מפני מחלות סרטן ולב, ותמותה מכל סיבה,  של שימוש בתוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים אנטיאוקסידנטים.

בכלל הקבוצה שנבדקה במחקר לא נמצאה ירידה בסיכון לתחלואה ותמותה במשתמשי המינרלים והויטמינים, ואולם ניתוח לפי מין, מצא ירידה משמעותי בסיכון לתחלואה ותמותה בקרב גברים, אך לא בנשים…

במחקר הנקרא SU.VI.MAX השתתפו 13,700 משתתפים, מהם כ-7,900 נשים בגיל 35 עד 60,  וכ-5,100 גברים בני 45 עד 60.

המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות אשר קיבלו פלצבו או תוספי תזונה שהכילו מנה יומית של:


  • חומצה אסקורבית – 120 מ”ג (ויטמין C )

  • ויטמין E במינון 30 מ”ג

  • בטא קרוטן במינון 6 מ”ג

  • סלניום במינון של 100 µg

  • אבץ במינון של 20 מ”ג

תקופת המעקב נמשכה 7.5 שנים בממוצע והתוצאות העיקריות שנמצאו לכלל הקבוצה היו:


  • שיעור מקרי הסרטן היה 4.1% בקבוצה הפעילה מול 4.5% בקבוצת הפלצבו.

  • מחלות לב איסכמיות דווחו בשיעור של 2.1% בשתי הקבוצות

  • תמותה מכל סיבה הייתה 1.2% בקבוצת הטיפול מול 1.5% בקבוצת הבקרה.

מול תוצאות “לא מרשימות” אלו לכלל אוכלוסיית המחקר, נמצא שבניתוח הנתונים המתייחס לגברים בלבד, רמת הסיכון היחסי לחלות בסרטן הייתה 0.69 , (בנשים 1.04) , והסיכון לתמותה מכל סיבה היה 0.63 בגברים מול 1.03 בנשים.

החוקרים מסכמים כי תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים אנטיאוקסידנטים עשויים להיות אפקטיביים לגברים בלבד, כנראה בגלל רמות בסיסיות נמוכות יותר של חלק מהאנטיאוקסידנטים, במיוחד בטא-קרוטן. 

Arch Intern Med 2004; 164: 2335-2342

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן