האם יש קשר בין BMI לתמותה קרדיווסקולרית ? (Arch Intern Med )

ע”פ מחקר המתפרסם היום ב-Arch Intern Med הקשר בין BMI גבוה לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית במטופלים עם רקע של מחלה טרשתית אינו כה מובהק, כפי שחלק ממחקרים קודמים הצביע.

מטרת המחקר, לאור נתונים סותרים הייתה לזהות מתאם בין BMI (שכידוע זוהי נוסחאת המשקל בק”ג חלקי הגובה בריבוע במטרים), לבין תמותה קרדיווסקולרית או מכל סיבה במטופלים עם מחלה טרשתית.

החוקרים השתמשו במאגר הנתונים של מחקר ה-Physicians Health Study כדי לחשב את המיתאם בין ערכי ה-BMI לבין הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית וכללית בקרב מטופלים שדיווחו על אירוע MI או שבץ קודם.

ניתוח הנתונים הצביע על 5,010 מקרי תמותה עם סיבה מוגדרת במהלך תקופת מעקב של 5 שנים. הוגדרו ארבעה רמות של BMI : מתחת ל-22, בין 22-24.9 , בין 25-28 ומעל 28 .

לכל קבוצת BMI חושב הסיכון היחסי למוות קרדיווסקולרי או מכל סיבה.

נמצא כי בהשוואה לגברים עם BMI של בין 22-24.9 , גברים עם BMI מעל 28 באותה קבוצת גיל היו בסיכון יחסי של 1.11 .  במודל שלא כלל התייחסות לגורמים ביולוגיים של השמנת יתר הסיכון היחסי היה של 1.04 . סיכון יחסי של 1.06 נמדד בגברים שכלל התאמה של גורמים ביולוגים להשמנת יתר.

הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולרית היה דומה: 1.07 לאותה קבוצת גיל, 1.01 ללא התאמה של גורמים ביולוגיים להשמנת יתר, ו-1.01 עם התאמה.

לבעלי BMI מתחת ל-22 נמצא סיכון יחסי מעט גבוה יותר מאשר הקבוצה עם BMI נורמלי (בין 22 ל-24.9) לתמותה מכל סיבה ולתמותה קרדיווסקולרית.

החוקרים מסכמים איפוא ש-BMI גבוה עשוי שלא להיות במיתאם גבוה עם סיכון לתמותה קרדיווסקולרית או תמותה מכל סיבה, בקרב מטופלים עם רקע של מחלה לב כלילית.

Arch Intern Med. 2004;164:2326-2332.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן