לפי הציעת חוק חדשה : סל הבריאות יעודכן ב-2% מידי שנה

הצעת חוק חדשה עומדת לעלות לכנסת בנושא סל הבריאות. כמה עשרות חברי כנסת כבר הביעו בחתימתם את תמיכתם בהצעה. ההצעה היא פרי יוזמה של ארגון פארמה ישראל המייצג את חברות התרופות העוסקות במחקר ובפיתוח.

להלן הצעת החוק:

הכנסת השש-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת היוזמים: ענבל גבריאלי, אהוד רצאבי, אתי ליבני, שאול יהלום, משה גפני, אמנון כהן, איתן כבל, חיים אורון ואחרים

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות טכנולוגיות רפואיות חדשות – תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס”ד-2004

תיקון                 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד – 1994[1] (להלן: “החוק העיקרי”) יתווסף סעיף

סעיף 9  9 (ג):

“(1)   מדי שנה יתעדכן סל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק, בשיעור של 2%  (להלן: “עדכון טכנולוגיות חדשות”).

(2)    מלוא סכום עדכון טכנולוגיות חדשות ישמש לצורך הוספת תרופות, מכשור ושיטות טיפול חדשניות לסל שירותי הבריאות.

(3)    70% מעלות סכום עדכון טכנולוגיות חדשות תמומן ע”י תוספת לתקציב משרד הבריאות כפי שיקבע בתקציב המדינה מדי שנה בחוק התקציב השנתי ו-30% מעלות הסכום ימומנו מתוך תקציב משרד הבריאות.”

דברי הסבר

ברחבי העולם מושקות מידי שנה טכנולוגיות רפואיות חדשניות, תרופות חדשות, שיטות טיפול חדשניות ומיכשור חדש ומשופר המצילים חיים ו/או משפרים במידה ניכרת את איכותם.

למרות זמינותן של טכנולוגיות רפואיות ותרופות חדשניות ומצילות חיים בעולם, לא איפשרו גזירות התקציב בשנים האחרונות תוספת משמעותית של תקציבים למטרה זו בישראל.

הואיל וקדושת החיים הינה ערך עליון, ומכיוון שאסור שרמת הרפואה בישראל תפגר אחר רמת הרפואה בארצות המפותחות, מיועד התיקון המוצע להבטיח שמדי שנה יתאפשר להוסיף לסל שרותי הבריאות תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשניות המצילות חיים ו/או המשפרות את איכות חייהם של אזרחי המדינה.



[1] ס”ח התשנ”ד, עמ’ 156

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן