בדיקת א.ק.ג. עשויה להצביע על הסיכון לתמותה לאחר הלם קרדיוגני (Am Heart J)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בחולים שבהם מתפתח הלם קרדיוגני לאחר התקף לב אקוטי (AMI) מופיעים כמה ממצאים אלקטרוקרדיוגרמים בלתי תקינים, שעשויים לסייע בחיזוי התוצאה והלסייע בבחירת הטיפול הראשוני.

החוקרים מסבירים כי הערך הפרוגנוסטי של פרמטרי בדיקת הא.ק.ג. בחולים אלה איננו ברור ולא ברור האם ביצוע רה-וסקולריזצית חירום מפחיתה את הסיכון לתמותה.

החוקרים ביצעו תת-מחקר פרוספקטיבי בקרב 198 נבדקים שהשתתפו במחקר ה-AMI. רופאים ניתחו את תוצאות הא.ק.ג. שהתקבלו בחולים בתוך 12 שעות מזמן ההלם, מבלי שהיו מודעים לטיפול שקיבל החולה או לתוצאת הטיפול.

באנליזה מרובת משתנים, נמצא שעליה בקצב הלב היא חזאי משמעותי לתמותה בתוך שנה אחת, כאשר בקרב החולים שנפטרו נמצא קצב לב גבוה משמעותית מלכתחילה, בהשוואה לחולים ששרדו (106 לעומת 95 פעימות לדקה).

מקטע QRS מוארך, ובחולים שעברו inferior AMI גם precordial ST depression, נמצאו קשורים משמעותית לעליה בשיעור התמותה בתוך שנה אחת בקרב חולים שנבחרו באקראי לקבלת טיפול ייצוב ראשוני באמצעות תרופות ולא באמצעות רה-וסקולריזצית חירום.

החוקרים מציינים כי ביצוע רה-וסקולריזצית חירום מנע את העליה בסיכון לתמותה הקשור להלם הקרדיוגני בחולים שבהם נמצא מקטע QRS מוארך, או inferior AMI יחד עם ST depression.

החוקרים מסמכים כי יש לערוך מחקר פרוספקטיבי שיבדוק האם פרמטרים מסוימים בא.ק.ג. אכן מסייעים בזיהוי חולים המצויים בסיכון גבוה ועשויים להרוויח יותר מביצוע רה-וסקולריזציה בהקדם.

Am Heart J 2004;148:810-817.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן