אכילת בוטנים מרוכזים עשויה להפחית את הסיכון להישנות בקרב ילדים המפתחים אלרגיות לבוטנים (J Allergy Clin Immunol)

על-פי תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, אכילת בוטנים מרוכזים עשויה להפחית את הסיכון להישנות בקרב ילדים המפתחים אלרגיות לבוטנים.

 החוקר הראשי, ד”ר Wood, מסביר כי המנגנון המדויק שבו עלולה להישנות אלרגיה לבוטנים איננו ידוע, אך ברור שבילדים במחקר שאכלו צורות מרוכזות של בוטנים לעיתים קרובות נמצא סיכוי נמוך משמעותית להופעת הישנות של האלרגיה.  

החוקרים השתמשו בשאלונים, בבדיקות עור ובמדידת רמות ה-IgE הספציפיים לבוטנים (PN-IgE) והעריכו 68 חולים, בגילאי 5-21 שנים, שנחשבו כחולים שבהם נפתרה בעית האלרגיה לבוטנים. החולים, פרט לאלו שבהם ההיסטוריה של ראקצית הישנות אפשרית היתה כה משכנעת שהאתגר עלול היה להוות סיכון עבורם, הוזמנו להשתתף במחקר כפול סמיות ומבוקר על-ידי פלצבו במזון המאתגר (DBPCFC). 

מתוך 47 החולים שהראו סבילות לבוטנים, 34 עיכלו מוצרי בוטנים מרוכזים לפחות פעם בחודש, ו-13 אכלו בוטנים לעיתים רחוקות או בכמויות מעטות, אך עברו את ה-DBPCFC. ב-18 חולים נקבע שהמצב לא מוגדר משום שהם אכלו בוטנים לעיתים רחוקות או בכמויות מעטות אך סרבו לעבור את ה-DBPCFC. השתתפותם של 12 חולים שאובחנו במקור כאלרגיים לבוטנים בהתבסס על תוצאת בדיקת עור SPT חיובית או על מדידת רמות ה-PN-IgE נפסלה.

שיעור ההשנות הכללי היה 7.9% (95%CI, 1.7%-21.4%). בשלושה מתוך 15 החולים שהמשיכו לצרוך בוטנים לעיתים נדירות או בכמות מוגבלת (60%) התרחשו הישנויות, אך באף אחד מ-23 החולים שאכלו בוטנים לעיתים קרובות לא הופיעה הישנות (P = .03).

החוקרים כותבים כי ילדים המפתחים אלרגיה לבוטנים מצויים בסיכון להישנות, והסיכון גבוה משמעותית בקרב חולים הממשיכים להמנע מאכילת בוטנים לאחר העלמות התגובה האלרגית. בהתבסס על הממצאים הם ממליצים לחולים לאכול בוטנים לעיתים קרובות ולשאת עימם אפינפרין עד שמופיעה בהם סבילות מתמשכת לבוטנים.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם קטן והערכת יתר או הערכת חסר אפשרית של שיעור ההישנות האמיתי.

ד”ר Wood מציע כי מחקרים נוספים עשויים לסייע בזיהוי חולים המצויים בסיכון גדול יותר להישנות של אלרגיה לבוטנים. הוא מציין כי אז ניתן יהיה להמליץ לחולים אלה להמשיך להמנע מבוטנים במהלך חייהם ולא להסתכן בהתפתחות ריאקציה אלרגית רצינית בעתיד כשהאלרגיה תופיע בשנית.

J Allergy Clin Immunol. 2004;114:1195-1201

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן