אריתרומיצין (Erythromycin) והסיכון למוות מסיבות קרדיאליות, מתוך jc 426+שאלת השתלמות, למנויים-חינם!!

אריתרומיצין, הינו תכשיר אנטיביוטי ממשפחת המאקרולידים (Macrolides), הנמצא בשימוש כבר שנים רבות ונחשב כבטוח לשימוש.אולם, דיווחים על הפרעת הקצב טורסאד דה פואנט(ה) (Torsade de pointes), פורסמו גם בשימוש פומי וגם במתן תוך ורידי של אנטיביוטיקה זאת. הקשר בין הפרעת קצב זו לתרופה, מוסבר ע”י הארכת מקטע ה-QT וחסימת תעלת האשלגן המקו?דדת ע”י גן ה-HERG.

מספר שאלות קליניות חשובות, לא נענו ע”י אותם דיווחי מקרה, ביניהן: מהו שיעורה האמיתי של התופעה בקרב אוכלוסיות גדולות? האם מתן פומי חושף לאותה מידה של סיכון לפתח הפרעת קצב כמו במתן תוך ורידי ? זאת מכיוון שרוב הדיווחים מתארים את התופעה היו במסגרת מתן תוך ורידי של אריתרומיצין, שם העליה בריכוז התרופה בדם הינה מהירה.

ושאלה נוספת היא, האם שימוש בתרופות נוספות אשר מפורקות גם הן בציטוכרום

P450 3A(Cytochrom P450 3A), ובכך מעכבות את פרוק האריתרומיצין, מגביר את הסיכון לפתח הפרעת קצב זאת? נזכיר שבין התרופות הללו מצויות הניטרו-אימידאזולים (Nitro Imidazole), לטיפול בזיהומים פטריתיים, חוסמי תעלות סידן ונוגדי דיכאון שונים.

המחקר המתואר להלן, בדק את הקשר בין השימוש באריתרומיצין לבין מוות מסיבות קרדיאליות באוכלוסיה. כמו כן נבדקה גם השאלה האם נטילת תרופות אחרות המעכבות את הציטוכרום P 450 3 A, מגבירה סיכון זה.

כדי לנטרל את הקשר בין המוות למחלה זיהומית בגללה ניטלת האנטיביוטיקה, בדקו החוקרים גם האם השימוש באמוקסיצילין (Amoxicillin), אנטיביוטיקה אשר אינה מפורקת בציטוכרום זה, מעלה גם היא את הסיכון למוות פתאומי.

הנתונים למחקר זה נאספו ממחקר עוקבה גדול בטנסי, ארה”ב, אשר בדק מעל מיליון שנות אדם, ובו קרוב ל-1500 מקרים של מוות פתאומי מסיבות קרדיאליות.

מתוצאות המחקר מסתבר, ששיעור המוות הפתאומי מסיבות קרדיאליות בקרב אלו אשר נוטלים אריתרומיצין, היה גבוה פי 2 מאשר בכלל האוכלוסיה. שיעור המוות הפתאומי, בקרב אלו אשר נטלו בעבר אריתרומיצין או אלו אשר נוטלים אמוקסיצילין, לא היה גבוה יותר מאשר בשאר האוכלוסיה. ואולם, שיעור זה היה גבוה פי חמישה בקרב אלו אשר נטלו יחד עם האריתרומיצין גם מעכב אחר של הציטוכרום P450 3 A, כמו הניטרו-אימידאזולים או הוראפמיל (Verapamil) או הדילטיאזם (Diltiazem).

המחקר לא מצליח לשפוך אור על המנגנון המדויק באמצעותו נגרם המוות הפתאומי, ויתכן וההסבר לכך הוא העליה בריכוז האריתרומיצין אשר גורמת להארכת מקטע ה-QT ובכך מגדילה את הסיכוי להפרעת קצב קטלנית, אך יתכן גם שההפך הוא הנכון, ודווקא עלית רמת מעכבי תעלות הסידן היא אשר משפיעה באופן קטלני על תפקוד הלב.

מחקר זה לא בדק תרופות אחרות המפורקות בציטוכרום זה ואשר עלולות להשפיע על מקטע ה-QT כמו הClarithromycin, ומחקרים נוספים נדרשים כדי לבדוק השפעת תרופות אלו.

מסקנת המחברים היא, שלאור העליה בסיכון למוות פתאומי מסיבות קרדיאליות של פי חמישה  

 בשימוש באריתרומיצין ובתרופות נוספות המעכבות את פעילות הציטוכרוםP 450 3 A , ולנוכח החלופות הקיימות, הן האנטיביוטיות והן של התרופות האחרות אשר נבדקו במחקר, מומלץ להימנע מטיפול משולב בתרופות אלו.

למאמר


Oral Erythromycin and the Risk of Sudden Death from Cardiac Causes Wayne A. Ray, Ph.D., NEJM 2004;351:1089-96








תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן