מבחן מאמץ – האם שווה להתאמץ ? JAMA, מתוך jc 426 +שאלת השתלמות, למנויים-חינם!!







Global Risk Scores and Exercise Testing for Predicting All-Cause Mortality in a Preventive Medicine Program, Mehmet K. Aktas, MD, JAMA. 2004;292:1462-1468

כיום לא מומלץ לבצע מבחני מאמץ במטרה להעריך את הסיכון למחלת לב כלילית בנבדקים אסימפטומטיים בריאים, כיוון שלבדיקה ערך מוגבל באוכלוסייה זו. עבודות קוהורט מבוססות אוכלוסין הביאו לפיתוח מודלים לחיזוי הסיכון למחלת לב, דוגמת ה- Framingham Risk Score, וה- SCORE האירופאי. מחקר זה מבקש לבדוק האם שילוב של המודלים הללו עם תוצאות של מבחני מאמץ, הינו יעיל בהערכת התמותה הכוללת באוכלוסייה בריאה במסגרת מרפאתית.

המחקר כלל כ- 3,500 משתתפים בריאים שפנו על דעת עצמם למרפאה ראשונית. הנבדקים לא סבלו ממחלה לבבית, מחלת כלי דם או ממחלה צרברווסקולרית, ולא עישנו. הנבדקים הוערכו על ידי פנימאי, ועברו מבחן מאמץ, ללא תלות בסיכון הלבבי הבסיסי שלהם.

בוצע מבחן מאמץ מוגבל תסמינים לפי פרוטוקול Bruce. נעשה שימוש במודל ה- SCORE בכדי להעריך את הסיכון לתמותה מאירועים לבביים לאורך 10 שנים, על פי פרמטרים של גיל, מין, לחץ דם, כולסטרול, ועישון. הסיכון לתמותה ולאוטם הוערך גם לפי ה- Framingham Risk Score.

המעקב נמשך 8 שנים. החוקרים מצאו כי ה- Framingham Risk Score לא היה יעיל בחיזוי הסיכון לתמותה כללית, אך ה- SCORE האירופאי היה יעיל ביותר בחיזוי סיכון זה. בהתאם לכך, ניתוח הנתונים נעשה תוך שימוש ב-  SCORE האירופאי בלבד.

פרמטרים של מבחן המאמץ שהיו קשורים בסיכון גבוה לתמותה כללו התאוששות לקויה של קצב הלב, וכושר ירוד ביחס לצפוי. שינויים איסכמים במקטע ST לא נמצאו קשורים בתמותה מוגברת. החוקרים מצאו כי בנבדקים עם ציון SCORE גבוה, השינויים המתוארים במבחן המאמץ היו יעילים יותר בחיזוי הסיכון לתמותה. בחולים עם ציון נמוך, הסיכון הבסיסי לתמותה היה נמוך ביותר, ומבחן המאמץ היה יעיל פחות בניבוי הסיכון לתמותה.

לסיכום, מחקר זה קובע כי ה- SCORE האירופאי יעיל ביותר בחיזוי הסיכון לתמותה כוללת באוכלוסייה אסימפטומטית בריאה, וכך גם פרמטרים מסוימים במבחן המאמץ. מהתוצאות עולה כי בחולים הנמצאים בסיכון גבוה על פי ה- SCORE, מבחן המאמץ יעיל יותר בחיזוי הסיכון לתמותה, ונתון זה יכול לסייע לרופא הראשוני להחליט באילו נבדקים אסימפטומטים מבחן המאמץ יכול להתאים כבדיקת סקר. עם זאת, עדיין אין מידע חד-משמעי לגבי הכדאיות הכלכלית של ביצוע מבחן המאמץ באוכלוסייה בריאה, ואין ראיות כי סקר מסוג זה יכול להפחית את התמותה באוכלוסייה הנבדקת. 

הערת העורך:   מסקנות מאמר זה עשויות לסייע לנו בבחירה מושכלת של מטופלים בריאים למבחן מאמץ. ראוי להדגיש כאן שאנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית מאומצת, לרבות ספורט תחרותי, חייבים לעבור מבחן מאמץ תקופתי. למדידת הסיכון ע”פ SCORE יש גם חשיבות רבה להעלאת המודעות של מטופלנו לרמת הסיכון שבה הם נמצאים ולשינויים הנדרשים באורח חייהם בהתאם.

בנוסף מאמר זה מוסיף נדבך בויכוח איזה משיטות הניקוד מתאימה לארצנו השיטה האמריקאית או האירופית ויכוח שעדיין נותר ללא מענה.

 למאמר


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן