הוספת קואנזים Q10 להיפורתמיה לאחר CPR נראית כמשפרת הישרדות (Circulation )

מתן קואנזים Q10 בשילוב טיפול בהיפותרמיה לאחר החייאת לב חזה (CPR )  משפרת הישרדות. כך עולה ממחקר המדווח במהדורת נובמבר של Circulation .

הרקע שהוביל למחקר הוא המידע הקיים על יעילות ההיפותרמיה לאחר החייאה מצד אחד, ויכולת ההגנה של הקואנזים Q10 בהפרעות נוירודגנרטיביות. החוקרים ביקשו לבחון אם טיפול משולב של היפותרמיה קלה יחד עם קואנזים Q10 לאחר דום לב מחוץ לבית החולים מספקת הגנה נוספת.

במחקר השתתפו 49 חולים אשר חולקו באופן אקראי לטיפול בהיפותרמיה יחד עם קואנזים Q10  או היפותרמיה ופלצבו, לאחר CPR .

היפורתרמיה בטמפ’ של 35 מעלות צלסיוס בוצעה למשך 24 שעות. נוזל קואנזים Q10 במינון של 250 מ”ג שנמשך עם 150 מ”ג 3 פעמים ביום למשך 5 ימים ניתן באמצעות צינורית נסוגסטרית. הגיל, המין, תחלואה קודמת, סיבת דום הלב, מצב ה-CPR ודרגת ההיפוקסיה היו דומים בשתי הקבוצות.

לא נמצאו תופעות לואי לקואנזים Q10 . שיעור המטופלים שהשיג שלושה חודשי הישרדות בקבוצת הקואנזים Q10 היה 68%, לעומת 29% בקבוצת הפלצבו.

9 מטופלי קואנזים Q10 לעומת 5 מקבוצת הפלצבו שרדו עם מדד גלזגו של 4 או 5. ריכוז הפרוטאין S100 לאחר 24 שעות מה-CPR היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת הקואנזים Q10 :  רמה של 0.47 מול 3.5 נ”ג/מ”ל.

מסקנת החוקרים היא ששילוב קואנזים Q10 יחד עם היפורתרמיה קלה מייד לאחר ה-CPR נראית כמשפרת הישרדות ותוצאות נירולוגיות בשורדים.

Circulation. 2004;110:3011-3016

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן