האם בחירה באתנולול לטיפול ביתר לחץ דם היא נבונה ומומלצת ? (Lancet )

ניתוח סיסטמטי המופיע כעת ה-Lancet מטיל ספק בהתאמתו של האתנולול (נורמיטן, נורמלול ועוד) לשימוש במטופלים עם יתר לחץ דם. החוקרים אף קוראים תגר להיותה של התרופה תרופת “דגל” המשמשת גם כבסיס להשוואה לטיפולים אחרים.

החוקרים סקרו 4 מחקרים שבהם הושווה האתנולול עם פלצבו, או לאי טיפול, וחמישה מחקרים שבהם נערכה השוואה לתרופות אחרות לטיפול ביתר לחץ דם.

ב-4 המחקרים הראשונים השתתפו בסה”כ 6,825 מטופלים, אשר נערך בהם מעקב למשך 4.6 שנים, נמצא שלמרות שינויים מהותיים בירידה ביתר לחץ דם במטופלים באתנולול בהשוואה לפצלבו או לאי טיפול, לא היו כל הבדלים סטטיסטיים מובהקים בפרמטרים חשובים אחרים ביחס הסיכון היחסי ל:


  • כל גורמי התמותה – 1.01

  • תמותה קרדיווסקולרית – 0.99

  • אוטם שריר הלב – 0.99

  • הסיכון לשבץ נראה נמוך יותר באתנולול – 0.85

כאשר הושווה אתנולול עם תרופות אחרות להורדת יתר לחץ דם לא היו הבדלים משמעותיים בהורדת רמות לחץ הדם. עם זאת, בקבוצת האתנולול נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה – 1.13 .

ב-5 המחקרים שבחנו זאת השתתפו 17,671 מטופלים שהיו במעקב של 4.6 שנים בממוצע. התמותה הקרדיווסקולרית נטתה להיות גבוהה יותר עם אתנולול מאשר בתרופות האחרות, וגם לשבץ מוחי נמצא סיכון גבוה יותר.

לאור מימצאים אלה סבורים החוקרים שהגישה המקובלת של שימוש באתנולול כתרופת קו ראשון לטיפול בלחץ דם אינה במקומה. הם גם חולקים על מקומה של התרופה כתרופת התייחסות וכ”מייצגת” את כלל קבוצת חוסמי הבטא.

Lancet 2004; 364: 1684-89

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן