מטה אנליזה (Meta Analysis) של הטיפול בתומכנים מצופים בתרופה- LANCET, מתוך jc 425, בתשלום למעט למנויי הגורנל!

השימוש בתומכנים בעת צינתור העורק הכלילי, הפך נפוץ בעשור האחרון.

התומכן משמש הן לטיפול בסיבוכים חדים של אנגיופלסטיה, המבוצעת ע”י בלון וגם בכדי להפחית את שיעור ההיצרות החוזרת בעורק המטופל ולמרות זאת, גם עם שימוש בתומכן, שיעור ההיצרות החוזרת בתום שישה חודשים מהצינתור נע בין 15 ל-40%. 

היצרות חוזרת בתוך התומכן, מוגבלת בד”כ לגבולות התומכן ונקראת In Stent Restenosis, ומקורו בעיקר בשגשוג חדש של נאו-אינטימה (Neo Intima).

מחקרים רבים הראו שתומכנים המצופים בחומרים מונעי מיטוזה (Mitosis), מקטינים עוד יותר את שיעור ההיצרות החוזרת. אולם עלה ספק לגבי בטיחות השימוש בתומכנים מצופים, טענה שהיה קשה להוכיח בשל גודל מדגם שאינו מספיק.

לשם כך, ביקשו מחברי המאמר, לאסוף את נתוני המחקרים השונים על תומכנים אלו בכדי לקבוע את התועלת בהם ואת הנזק הטמון בחובם.

הספרות הרפואית נסקרה ומתוך 1137 מאמרים הנוגעים לעניין, זוהו 15 מחקרים אקראיים אשר בדקו קרוב ל-6000 חולים יחדיו. רוב המחקרים בדקו את תומכן ה-פקליטקסל הוא תומכן הסייפר (Cypher) ואת תומכן הסירולימוס (Sirolimus) ובהם מתמקד המאמר.

מאיסוף נתוני המחקרים השונים נמצא ששיעור התמותה הכוללת לטווח בינוני לא היה שונה בין קבוצת התומכן המצופה וקבוצת התמכן הרגיל. וגם שיעור האוטמים לא היה שונה בין שתי הקבוצות. ואילו בשיעור ההיצרות החוזרת והסיבוכים נמצא יתרון לתומכן מצופה התרופה לעומת התומכן הרגיל.

כלומר, התומכן המצופה, מועיל לפחות באותה מידה כמו התומכן הרגיל במניעת מקרי מוות ואוטמים, ועולה על התומכן הרגיל בשיעור היצרות חוזרת נמוך יותר ובמיעוט סיבוכים בעת הפעולה.

השפעת התומכן המצופה נמצאה בעיקר בעורקים בהם סיכון נמוך להיצרות חוזרת.

אולם, טרם הוכחה יעילות התומכן המצופה בטווח הארוך, ועל כן יש להמשיך ולבדוק תומכנים מצופים אלו במחקרים ארוכי טווח.

למאמר


A hierarchical Bayesian meta-analysis of randomised clinical trials of drug-eluting stents- Mohan N Babapulle LANCET 2004;364:583-91

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן