חולים הסובלים מהפרעות נפשיות עלולים להמצא בסיכון מוגבר לסרטן (Psychosom Med)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בחולים הסובלים מהפרעות נפשיות עלול להתפתח סרטן בגיל צעיר יותר והם עלולים להמצא בסיכון מוגבר לממאירויות מסוימות.

במחקר רטרוספקטיבי שנערך בקבוצה קוהורטית בדקו החוקרים את הקשר בין הגשת תביעות ביטוח בשל הפרעות נפשיות לבין הסיכון לחלות בסרטן. במחקר נכללו 722,139 מבוגרים שמילאו טופס תביעה אחד לפחות בין השנים 1989-1993.

קבוצת החולים שסבלו מהפרעה נפשית כללה את החולים שעברו לפחות אישפוז פסיכאטרי אחד, שקיבלו לפחות ביקור פסיכאטרי אחד מחוץ לבית החולים, או שהגישו לפחות שתי תביעות הנוגעות לבריאות הנפש 6 חודשים לכל הפחות לפני הגשת התביעה בשל הסרטן (72,140 נבדקים). קבוצת הביקורת כללה את החולים שלא טופלו בשל בעיה נפשית אך מילאו טפסי תביעה בגין קבלת שירותים רפואיים (649,999 נבדקים).

מספר הנבדקים שחלו בסרטן ניתן היה להשוואה בין קבוצת החולים שסבלו מהפרעה נפשית לבין קבוצת הביקורת (1.3% לעומת 1.2%, בהתאמה). אולם, בקרב החולים שסבלו מהפרעות נפשיות הופיע סרטן בגיל צעיר משמעותית בהשוואה לחולי קבוצת הביקורת (בנשים:47.0 שנים לעומת 49.9 שנים; בגברים: 51.5 שנים לעומת 53.2 שנים).

בקרב גברים בקבוצת הסובלים מהפרעות נפשיות נמצא סיכון מוגבר פי יותר מ-2 לגידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית וסיכון מוגבר ביותר מ-50% לגידולים במערכת הנשימה. סיכונים מוגברים בשיעור דומה נצפו בקרב נשים שסבלו מהפרעות נפשיות.

החוקרים מציינים כי סביר שהסיכון המוגבר לגידולים במערכת הנשימה הוא משני לשיעורי העישון הגבוהים יותר בקרב אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות ותומך במתן התערבות להפסקת העישון בקרב אוכלוסית חולים זו.

הם מוסיפים כי העליה בממאירויות במוח עשויה לשקף את הסימפטומים הנפשיים או את הימצאותו של “קשר אמיתי” בין שני מצבים רפואיים אלה. הם מסכמים כי ישנו צורך במחקר נוסף.

Psychosom Med 2004;66:735-743.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן