למטופלים עם דלקת פרקים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח כיב יש מקום לבחון אסטרטגיית טיפול המשלבת COX-2 עם PPI (מתוך Gastroenterology )

לפי דיווח המתפרסם כעת ב-‘Gastroenterology’ טיפולים ב-COX-2 וכן גם NSAID קונבנציונלי + PPI אינם מספיקים במניעת חזרה של כיב, במטופלים עם דלקת פרקים והיסטוריה של דימומים הקשורים לכיב לאחר שימוש ב-NSAID .

במחקר שכלל 287 מטופלים עם ה.פילורי שלילי ועם כיב הקשור לשימוש ב-NSAID אשר נרפא, חולקו הנבדקים באופן אקראי לטיפול בסלקוקסיב 200 מ”ג פעמיים ביום, או דיקלופנק 75 מ”ג פעמיים ביום + אומפרזול 20 מ”ג פעם ביום, למשך 6 חודשים.

שיעור ההשנות של כיבים במהלך 6 חודשי הטיפול והמעקב היה 18.7% בסלקוקסיב ו-25.6% בקבוצת הדיקלופנק/אומפרזול (זוהי ירידה בסיכון היחסי של 27%).  באנליזה המשלבת נתוני דימומים וכיב אנדוסקופי נמצא ש-24.1% מהמטופלים בסלקוקסיב ו-32.3% (ירידה  בסיכון היחסי למטופלי הסלקוקסיב של 24.5% )מהמטופלים בדיקלופנק/אומפרזול פיתחו מחלה כיבית במהלך 6 החודשים.

בנוסף , נמצא שחזרה של כיב אובחנה , בקרב 46% מכלל המשתתפים עם דיספפסיה משמעותית, בהשוואה ל-18% בלבד במטופלים ללא דיספפסיה או דיספפסיה קלה.

החוקרים מסכמים כי לפי המימצאים שתי האסטרטגיות הטיפוליות הינן אפקטיביות למטופלים בסיכון נמוך-ממוצע, אך לא לחולי דלקת פרקים הנמצאים בסיכון גבוה לכיבים. להערכתם הטיפול הטוב יותר לבעלי סיכון גבוה הוא או להמנע לחלוטין משימוש בתרופות מקבוצת COX-2 או NSAID או לטפל בשילוב של COX-2 יחד עם PPI.  מכל מקום, הם מציינים שנכון להיום אין עדיין מחקרים שפורסמו בעתונות מקצועית איכותית אשר תומכים בהמלצות אלה.

Gastroenterology 2004; 127: 1038-1043

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן