לא נראה שמתן חסמי ביתא מעלה את הסיכון לאירועים נשימתיים בחולים הסובלים מ-CHF ומ-COPD

לעיתים קרובות, רופאים אינם מעוניינים להשתמש בחסמי ביתא בחולים הסובלים מכשל לבבי גדוש (CHF) עם סיבוך של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אך לפי תוצאות מחקר שנערך במהלך 18 חודשים חשש זה איננו מוצדק.

החוקר הראשי, פרופסור Peters, דן בממצאי המחקר במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה במפגש השנתי של הקולג’ האמריקאי לרפואת חזה.

הוא מסביר כי המסר לרופאים הוא לחוש יותר בנוח בנוגע לשימוש בחסמי ביתא, בעיקר בחסמי ביתא סלקטיביים ללב, בקרב חולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית. לדבריו, במידה והחולים עומדים לעבור ניתוח לב או במידה והחולים סובלים מ-CHF, כמו במחקר הנוכחי, הרווח במתן הטיפול עולה בהרבה על הסיכון הכרוך בו.

הממצאים עולים מאנליזת תת-קבוצות שנערכה במחקר שבו השתתפו 1,607 חולים שבחן את השפעת אופן הטיפול במחלה על התוצאה בחולי CHF. בקרב אוכלוסית המחקר, 5.9% מהנבדקים סבלו מאסטמה, 11.2% מהנבדקים סבלו מ-COPD, ו-2.5% מהנבדקים סבלו מאסטמה ומ-COPD. החוקרים עסקו בתת-קבוצה זו שמנתה 209 חולים תוך סקירת הרשומות הרפואיות בכל ביקור רופא לא שגרתי, סקירת הביקורים ביחידת רפואת החירום, וסקירת האישפוזים לאורך תקופה בת 18 חודשים. בתת-קבוצה זו, 38.7% מהחולים נטלו חסמי ביתא במהלך 18 חודשי המחקר.

89 מתוך 209 החולים עברו בדיקת ספירומטריה וב-27 מהם נמצאה מחלה מתונה, ב-40 מהם נמצאה מחלה בינונית ויתר הנבדקים נמצאה מחלה חמורה. לכן, מציין ד”ר Peters, ישנה וודאות מסוימת כי מדובר בחולים המייצגים את הספקטרום הרחב של המחלה.

למרות שתוצאות המחקר מראות כי חולים הסובלים מ-COPD או מאסטמה מצויים בסיכון מוגבר פי 3 להתרחשות אירועים נשימתיים, כאשר נבדקו חולים אלה הנוטלים חסמי ביתא, לא נמצאה עליה בשיעור הארועים הנשימתיים. להפך, שיעור זה פחת משמעותית (P = .003).

ד”ר Peters מסביר כי השימוש בחסמי ביתא לאורך ההיסטוריה שנוי במחלוקת וכי בשנות ה-60 האמינו כי יש להמנע ממתן חסמי ביתא בחולים אלו. הוא מוסיף כי תפיסה זו השתנתה עם התפתחות חסמי הביתא הסלקטיביים ללב שנמצאו יעילים ב-CHF, אך מאמרי סקירה ממשיכים לצודד בהימנעות מהשימוש במקרי אסטמה ו-COPD, דבר העלול למנוע את השימוש ברבים מהחולים.

עם זאת, כמעט ולא מצוי ידע הנוגע למתן הסותר המדובר. מטה-אנליזה אודות השימוש בחסמי ביתא סלקטיביים ללב בחולי COPD העלתה רק 10 מחקרים קטנים שעוסקים בנושא (141 נבדקים), ומשך הטיפול שניתן במחקרים אלה היה 3 ימים עד 4 שבועות בלבד. יתרה מכך, רק ב-46 מתוך 141 החולים אושרה הימצאות ה-COPD באמצעות בדיקות תיפקודי הריאות.

פרופסור אחר במסיבת העיתונאים, אומר בראיון כי עדיין מוקדם ליצור המלצה לשימוש בחסמי ביתא בחולים אלה. לדבריו, התוצאות מעניינות אך עולות ממחקר רטרוספקטיבי ולכן לדעתו יש לבצע מחקר פרוספקטיבי שיש לתמוך בביצועו רעיונית ותקציבית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן