מתן טופיקלי של chlorhexidine gluconate אורלי במינון של 0.2% ללוע התחתון פעמיים ביום איננו יעיל בהפחתת שכיחות ה-ventilator-associated pneumonia (ה-VAP) בחולים במצב קריטי שנדרשת בהם תמיכה באוורור, על-פי תוצאות מחקר אקראי פרוספקטיבי שהוצג בקונגרס השנתי של ה-European Society of Intensive Care Medicine.
אחד החוקרים, ד”ר Macnaughton, מסביר בראיון כי VAP היא כנראה הזיהום הנרכש השכיח ביותר בחולים ביחידה לטיפול נמרץ הנעזרים במכונות איוורור, וכאש מתפתח הזיהום הוא מאריך את משך האישפוז של החולה וכנראה מעלה את התמותה, למרות שקיימת מחלוקת בענין זה. הוא מוסיף כי החולים במצב הגרוע ביותר הם שנוטים לפתח VAP, וזוהי בעיה קלינית משמעותית.
בהתבסס על תוצאות מחקר קליני שבוצע בחולי לב מנותחים שהעידו כי שימוש בשטיפות פה של 0.2% chlorhexidine פעמיים ביום יעיל בהפחתת התרבות החיידקים בדרכי האויר העליונות ובהפחתת שכיחות ה-VAP, בדקו החוקרים את אפשרות השגת תוצאות דומות בקרב אוכולוסיה מעורבת של חולים מנותחים המאופשזים ביחידה לטיפול נמרץ.
179 חולים שהיו צפוים לקבל תמיכה באיוורור במהלך 48 שעות לפחות גויסו למחקר וחולקו אקראית לקבלת שטיפת פה של 0.2% chlorhexidine פעמיים ביום (91 חולים) או לקבלת פלצבו (88 חולים).
החולים בשתי הקבוצות היו דומים מבחינת דרוג הערכת הבריאות הכרונית והפיזיולוגיה האקוטית (ה-APACHE II) (ממוצע של 8.2 ± 16.2 לעומת 7.4 ± 16.4), הגיל (ממוצע של 18.5 ± 57.6 שנים לעומת 16.8 ± 56.3 שנים), משך האיוורור (ממוצע של 8 ימים עם טווח של 4.0-11.5 ימים, לעומת ממוצע של 5 ימים עם טווח של 3.0-10.75 ימים), ושיעור התמותה (39.5% לעומת 37.5%).
שטיפת broncho-alveolar lavage (היא BAL) לא ישירה עם העמדת תרבית סמי-כמותית בוצעה בתחילת הניסוי ושלוש פעמים בשבוע לאחר מכן עד להוצאת הצינור. כל חולה עבר הערכה יומית וונקבע בו דרוג קליני ריאתי של הזיהום בהתבסס על עליה בחום, שינוי במצב הנשימה שדרש תמיכת איוורור נוספת, שינוי בצילומי הרנטגן, ושינוי בתוצאות בדיקות הדם.
ד”ר Macnaughton מסביר כי הקושי האמיתי הוא באבחון החולים, VAP היא אבחנה קלינית שלא קיימים עבורה סטנדרטים משום סוג שהוא. הוא מוסיף כי כל חולה דורג באופן יומי על-פי מספר פרמטרים בכדי לנסותולהגדיל את הדיוק הרפואי וכי קיימת נטיה לאיבחון-יתר ב-VAP ולכן אולי גם לטפל בה ביתר.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות ה-VAP או ברמת השימוש הכללית באנטיביוטיקה בקבוצת ה-chlorhexidine בהשוואה לקבוצת הפלצבו. תוצאות תרבית ה-BAL הראו שיעורי שכיחות דומים של גדילה מיקרו-ביולוגית משמעותית (37.1% לעומת 32.6%) ושל תרביות Staphylococcus aureus עמידות ל-methicillin (כ-14.5% לעומת 19.5%), בין הקבוצות.
לטענתו של החוקר, סיבה אפשרית להעדר השפעה טיפולית היא השימוש הלקוי ב-chlorhexidine פעמיים ביום באוכלוסית החולים המצויים במצב קריטי בהשוואה לאוכלוסית החולים שעברה ניתוחי לב; אחיות המטפלות בחולים במצב קריטי נוטות לבצע שטיפות פה בתדירות גבוהה יותר. הוא מציין כי יתכן ש-chlorhexidine היה יעיל יותר באוכלוסית חולים זו במידה והוא היה ניתן בכל פעם שמטפלים בפה החולה.
הוא מוסיף כי במחקרי ניתוחי הלב טופלו החולים לפני החדרת הצינור, ואילו לחולים במצב קריטי מוחדר הצינור, לעיתים קרובות, במקרה חרום שאיננו מאפשר מתן טיפול מניעתי. הוא מציע כי יתכן שהחיידקים כבר חדרו לדרכי הנשימה בזמן החדרת הצינור.
החוקרים שוקלים את אפשרות ביצוע מחקרים עתידיים בכדי לבדוק את יעילות ה-chlorhexidine שינתן באופן תכוף יותר.
ד”ר Macnaughton מסכם כי לא קיימות עדויות שיתמכו בשימוש שגרתי ב-chlorhexidine כטיפול פרופילקטי נגד VAP באוכלוסיה הכללית של חולי היחידה לטיפול נמרץ, אך מבחינת אנליזת סיכון מול רווח ומבחינת העלויות, זהו טיפול לא יקר והסיכון הכרוך בו נמוך מאוד, ולכן ניתן בכל-זאת להעזר בו בבתי החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!