מתוך הסדרה: תפישות מוטעות ברפואת ילדים והפעם – טיפול בדלקת ריאות קשה: מה עדיף – אמוקסיצילין בפה או פניצילין בזריקה ? בעריכת פרופ’ פריאר

דלקת ריאות קשה, היא אחת מסיבות המוות העיקריות בעולם המתפתח.  מדי שנה מתים ממחלה זו קרוב ל2 מיליון ילדים שטרם הגיעו לגיל חמש שנים.  ארגון הבריאות העולמי הגדיר דלקת ריאות קשה “דלקת ריאות המלווה ברתיעות בין-צלעיות ותת-צלעיות”. הארגון  ממליץ על  מתן פניצילין בזריקה למקרים שסובלים מדלקת ריאות קשה. מתן זריקה מחייב את אשפוזו של החולה. האשפוז מכביד על המשאבים המוגבלים בלאו הכי של הארצות המתפתחות. ל?פ?נ?י  מחקר, פרי יוזמה של קבוצה בין לאומית, שהתבצע בארצות מתפתחות כהודו, כפקיסטן, וכויאטנם. 

  החוקרים התמקדו בהשוואת יעילות מתן אמוקסיצילין דרך הפה לזריקת פניצילין, במקרים של דלקת ריאות קשה. תקוותם היתה להוכיח כי שני הטיפולים יעילים במידה שווה,  דבר שיאפשר לטפל בחולי דלקת ריאות קשה, בבית החולה.

במחקר השתתפו 1600 ילדים שסבלו מדלקת ריאות קשה. כולם אושפזו בבית חולים. הם חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קבלה אמוקסיצילין דרך הפה והקבוצה השניה פניצילן בזריקה למשך 48 שעות. כעבור 48 שעות הילדים בשתי הקבוצות נטלו  אמוקסיצילין פומי עד גמר הטיפול. ביום החמישי שוחררו החולים לביתם אלא אם המהלך הקליני לא אפשר זאת. 

            טיפול מוצלח הוגדר כהעלמות הרתיעות בבית החזה ומתחת הצלעות תוך 48 שעות.  רוב החולים שלא התאוששו בתוך שתי יממות, הבריאו במשך הזמן.  נמצא כי 12 חולים  מבין  שתי הקבוצות ( 0.7% ) מתו כתוצאה מהמחלה. 

            גורמים אלה נחשבו כמעלים את רמת הסיכון: גיל מספר התינוקות שנפטרו בשנתם הראשונה היה יחסית גבוה, וכן מצב של היפוקסיה בתחילת האשפוז ונשימות מהירות מאד.

תוצאות המחקר מוכיחות שלא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות.- בקבוצה שקבלה פניצילין בזריקה או בקבוצה שנטלה אמוקסיצילין בפה. מכאן אפשר ללמוד שגם בארצות מתפתחות ניתן לטפל בדלקת ריאות קשה, במתן תרופות בפה.

הערת העורך: אנחנו נוטים לחשוב שטיפול בזריקה בהכרח יעיל יותר מטיפול פומי.  תוצאות מחקר זה מלמדות שאין זה כך בכל מקרה. זו הסיבה להבאת מאמר זה  במדור של “תפישות מוטעות”.

הקורא את המאמר מרגיש שמדובר בעולם מרוחק מאתנו.  החוקרים מעלים בדיון חששות להדבקה ב  HIV או הדבקה בהפטיטיס מהמזרק. נראה שמדובר בשימוש חוזר במחט ובמזרק אחרי חיטוי, כפי שנהגנו אנחנו לפני שלושים שנה. נוהל זה קיים בבתי חולים הטובים ביותר באזור, נוהל אשר מעיד על המצב הכלכלי הקשה השורר שם.   

החוקרים, מכורך המציאות מעדיפים טיפול פומי, המונע אשפוז וחוסך בהוצאות המשפחה. לפי הנראה אין הממשלה משלמת עבור כל האשפוז.

     המאמר חשוב מאד מבחינה רפואית ציבורית.  הוא תומך בטיפול בילידים עם דלקת ריאות קשה בארצות מתפתחות בבית החולה. אך המאמר סובל ממספר לקויים. מתברר מקריאת המאמר כי בששים אחוז מהחולים הפנוימוקוק לא היה רגיש לפניצילין. ב 25% מהמקרים נמצא הנגיף של RSV. לכן במקרים אלה אין בטחון כלל שהיה צורך במתן אנטיביוטיקה.

בעיה נוספת במחקר הושוו ילדים שקיבלו פניצילין בזריקה מול ילדים שקיבלו אמוקסיצילין – אך הטיפול בשתי הקבוצות התבצע בבית החולים.  השאלה האמיתית היא מה הסיכוי של החולה להבריא, כאשר הוא מקבל, או אמור לקבל, טיפול פומי באמוקסיצילין בביתו הוא, כאשר האם מוקפת בעוד עשרה ילדים והיא  נופלת מהרגליים מרוב רעב ותשישות ?

            קל לבקר אחרים אך חייבים גם להבין את הקשיים שעמדו בפני החוקרים. לכן ברצוני דווקא ללמד סנגוריה על המחקר. אם הבנתי נכון, החוקרים בקשו לקבל הסכמה לנוהל הטיפולי המחויב במציאות הקיימת באסיה, דרום אמריקה ובאכלוסיה החלשה  בדרום אפריקה. טוב שעשו  את המחקר  ויישר כוחם!

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן