מעקב אחר לחץ הדם בבית עדיף על המעקב במרפאה לצורך הערכת הסיכון לשבץ (Stroke)

חוקרים יפנים טוענים כי השגחה על לחץ הדם (BP) בבית שימושית יותר בחיזוי שבץ מאשר קריאות תקופתיות המבוצעות במרפאה.

החוקרים השתמשו בקריטריוני הדו”ח השביעי של ה-Joint National Committee למניעה, גילוי, הערכה וטיפול ביתר לחץ דם (ה-JNC-7).

החוקר הראשי, ד”ר Asayama, מסביר בראיון כי סיווג ה-JNC-7 הפך לכלי חזק יותר כאשר הוא התבסס על מדידות BP עצמאיות בבית ולא על המדידות האקראיות שבוצעו במרפאה. הוא מוסיף כי הבדיקה העצמית למדידת BP עשויה לשנותאת אורח החיים של החולה.

החוקירם עקבו אחר 1702 נבדקים שגילם היה 40 שנים ומעלה. אף אחד מהנבדקים לא חווה שבץ בעבר. המעקב נערך לאורך תקופה ממוצעת של 11 חודשים שבמהלכם ביצעו הנבדקים מדידות BP עצמיות בביתם ועברו מדידות גם במרפאה.

הנבדקים חולקו לקבוצות בהתבסס על קריטריוני ה-JNC-7 ועל מדידות לחץ הדם שבוצעו בבית או הקריאות שהתקבלו במרפאה. לאחר מכן חולקו הנבדקים לבעלי גורמי סיכון קרדיווסקולרים ולאלו שאינם בעלי גורמי סיכון כאלה.

שתי שיטות מדידת לחץ הדם הראו שינויים משמעותיים בשיעור הסיכון בין הנבדקים שבהם נמצאו המדידות הגבוהות ביותר והנבדקים המצויים בסיכון קרדיווסקולרי כאשר הם השוו לנבדקים ללא יתר לחץ דם וללא גורמי סיכון.

בחולים חסרי גורמי סיכון קרדיווסקולריים לא הצליחה ההערכה המבוססת על קריאות BP שנעשו במרפאה להציג הבדל בסיכונים בין הנבדקים, פרט לאלו שבהם נמצאו ערכי BP הגבוהים ביותר ואלו שבהם נמצאו מדידות נמוכות ותקינות.

אולם, בהתבסס על גישת המדידה הביתית ניתן היה להראות עליה הדרגתית בסיכון ככל שעלה לחץ הדם.

החוקרים מסיקים כי בהתבסס על הממצאים יש להשתמש במדידות לחץ הדם הביתיות באופן נרחב יותר במערכת הרפואית והאפידמיולוגית לצורך מניעה של מחלות כלי הדם במוח.

Stroke 2004;35:2356-2361.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן