הרפואה בראי ההיסטוריה : היפוקרטס – הסיום (מתוך JC424 , חינם!! )

באוסף ההיפוקרטי נמצאים תיאורי  מחלות פנימיות, מחלות מדבקות ומחלות כירורגיות כולל אורתופדיות. התיאורים הכירורגיים מצטיינים בבהירותם. החיבורים הכירורגיים באוסף הם “על פצעי הראש”, “על הכירורגיה”, “על הפרקים”, ו”על מכשירים לייצוב הנקע” . התיאורים טכניים והם מצטיינים בפרטים מרובים. ניתוחי ראש, כולל הרמת שבר הגולגולת, מתוארים בדייקנות. מצורפים הוראות לשמירת המוח מפני לחץ וזיהום. המחבר מודע לסיכון של פרכוסים של הגוף  בצד המנוגד לפגיעה בראש.

הסימנים הקלינים שהרופאים ידעו להפיק והמתוארים באוסף ההיפוקרטי :-  צורת הנשימה, היציאות, השתן, החום, השינה ועוד, אך  מפליא הדבר שאין זכר לבדיקת הדופק. בכל אופן כושר ההסתכלות  של היפוקרטס, אפשרה לו ראייה כוללת. עד היום מזכירים תאור “הפנים ההיפוקרטיים”, –“the Hippocratic facies”  תאור הפנים של החולה הנוטה למות.

רפואה מונעת תפשה מקום חשוב בתורת הבריאות של היפוקרטס, וגם  הרמב”ם מצטט אותה. היפוקרטס נותן הוראות לגבי כמות מזון ואיכותו הדרוש לאדם, וכן הוא מתייחס לפעילות הגוף, למנוחה, להתעמלות, לרחיצה  ולסיכת הגוף. טיפולים תרפויטיים כללו הקזת דם, תרופות משלשלים, ופסיכותרפיה. בשבחו של היפוקרטס ייאמר שנמנע מ “בולמוס רוב המעש, חסר הביסוס העובדתי, אליו  נתפסו הדורות המאוחרים” הציטוט מפרופ’ יהושוע ליבוביץ.

“היפוקרטס זכה להערצה, שהלכה וגברה במרוצת הזמן הן במערב והן במזרח” ורק עם ההתקדמות במדעי הרפואה בארבע מאות השנים האחרונות, דעכה השפעתו.

החשוב במפרשי היפוקרטס היה גלינוס, ונקדיש לו מקום בשורות אלה בבוא העת. היפוקרטס נזכר לעיתים קרובות  בספרות היהודית מימי הבניים. לדוגמא הראב”ד רבינו אברהם אבן דאוד,- הפרשן  של הרמב”ם כותב עליו: ” אבל ספרי אפוקרט הרופא, בימי מרדכי ואסתר כתבם, שבאותו הדור היה”. איננו יודעים היום מתי מרדכי היהודי היה חי, אך היפקרטס חי במאה הרביעית לפני הספירה.

ראוי לסיים בהערכה לעבודתו של היפוקרטס שכתב הרמב”ם בהקדמה לספרו פירוש פרקי אבוקרט, שהוא פרוש לאפוריזמים של היפוקרטס: וכך כותב הרמב”ם: אבוקרט מגדולי האנשים, כל שכן מן הרופאים, בלא ספק…..”.   

   

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן