אנורקסיה מובילה לשינויים דמויי-אמפיזמה בריאות (Am J Respir Crit Care Med)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, אנורקסיה נרבוזה גורמת לאובדן רקמת ריאות ומפחיתה את קיבולת הדיפוזיה, דבר הגורר שינויים המדמים מצב של אמפיזמה (נפחת).

החוקר הראשי, ד”ר Coxson, מסביר כי אחרת הבעיות הכרוכות באמפיזמה נובעות מהיותה מחלה מסובכת שלא ידוע כיצד היא מתחילה ומדוע אנשים רבים מעשנים ורק מעטים מהם מפתחים אותה. הוא מאמין כי הממצאים אודות שינויים דמויי אמפיזמה בריאות החולות באנורקסיה נרבוזה עשויים לסייע לקבוע מהו הגורם לתהליך היווצרות האמפיזמה.

החוקרים מציינים כי אמפיזמה נצפתה לראשונה כתוצאה של תזונה לקויה באופן כרוני בגטו ורשה במהלך מלה”ע השניה. מחקרים בבעלי חיים הראו ייצור מופחת של surfactant וירידה במספר ה-alveoli. קבוצת החוקרים דיווחה בעבר כי צפיפות רקמת הראיה, הנמדדת באמצעות CT, מצויה בהתאה לערך ה-BMI בחולי אנורקסיה.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים 21 חולים באנורקסיה נרבוזה במהלך 1-36 שנים ו-16 נבדקי ביקורת. ב-7 מהחולים נמדדו ערכי BMI מתחת לנקודת ההרעבה שנקבעה על-ידי ה-WHO (ערך של 17.5). הגיל הממוצע היה 36 שנים בקבוצת המחקר ו-40 שנים בקבוצת הביקורת.

הצפיפות הממוצעת של רקמת הריאה היתה 0.17g/mL בקבוצת האנורקסיה ו-0.22g/mL בקבוצת הביקורת. נפח הגז למשקל הריאות נע בין 5.3mL/gram ל-3.7mL/gram בממוצע, בעוד שטח הפנים נע בין 12-25 מטרים מרובעים לליטר בממוצע, בהתאמה  (p < 0.001 עבור כל שלושת מדדי מבני הריאה).

בקבוצת האנורקסיה נמצאה קיבולת הדיפוזיה של CO בהתאמה עם כל אחד משלושת הפקטורים הללו ועם ערך ה-BMI.

אולם, התפקוד הריאתי היה דומה בשתי הקבוצות.

ד”ר Coxson מסביר כי החולים צעירים יחסית ולכן עדיין לא נצפים לקויים בתפקוד הראיתי, וכי לריאות ישנו טווח ביטחון עצום ויתכן שמשום כך נראה שהאמפיזמה מופיעה רק באמצע שנות ה-60 המאוחרות. זאת למרות שהיא החלה להתהוות זמן רב קודם לכן.

הוא מוסיף התהליך בו צפו החוקרים עשוי לייצג מנגנון הישרדות. הוא מסביר כי הגוף מצוי בתת-תזונה, איננו יכול לצרוך חמצן רב אך הוא זקוק לחומרים המזינים ולכן הוא מפחית את תכולת הרקמה הריאתית וממחזר אותה.

הממצאים מתאימים לתצפיות קודמות בנוגע לכך שחולי אמפיזמה נטו להמצא בחסר תזונתי בהשוואה לאנשים שסבלו מברונכיטיס כרוני. הוא טוען כי לא ידוע האם החסר התזונתי מופיע בשל האמפיזמה או הוא שמניע את תהליך היווצרות האמפיזמה.

הוא מציין כי השלב הבא במחקר אמור למצוא את התשובה לשאלה זו, וכי חלפו שנתיים מאז בדיקת ה-CT בחולים וכעת הם מוחזרים לבדיקת ריאות ולהשוואת הממצאים לשינויים שחלו במצב התזונתי. הוא מסכם כי ההשערה היא ששיפורים במבנה הריאה יופיעו במידה והמצב התזונתי השתפר ולהפך.

Am J Respir Crit Care Med 2004;170:748-752.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן