מתן טיפול באינסולין לחולים מאושפזים במצב קריטי (Arch Intern Med)

היפר גליקמיה שכיחה בקרב חולים מאושפזים המצויים במצב קריטי והיא קשורה לתוצאות שליליות הכוללות שיעור תמותה מוגבר. מטרת המטה-אנליזה הנוכחית היתה לקבוע את השפעת מתן טיפול באינסולין במהלך האישפוז על התמותה בקרב חולים מבוגרים  הסובלים ממחלה קריטית.

לשם כך בוצע חיפוש במאגרי מידע ובכתבי עת. למטה-אנליזה נבחרו מחקרים אקראיים ומבוקרים שדיווחו על שיעור התמותה בקרב חולים מבוגרים מאושפזים החולים במצב קריטי שטופלו באמצעות אינסולין. המידע שתוצמת מתן המחקרים כלל נתונים דמוגרפיים של החולים, מידע אודות מערכת בית החולים, מידע אודות ההתערבות (מינון ופורמולציה של האינסולין, דרך המתן ומשך הטיפול), את תוצאות התמותה, דיווח על תופעות הלוואי והערכת האיכות המתודולוגית.

35 מחקרים התאימו לקריטריונים ונכללו במטה-אנליזה. מידע משולב מכל המחקרים הראה כי מתן טיפול באינסולין מפחית את התמותה בטווח הקצר בשיעור של 15% (ערך RR 0.85, ו-95%CI, 0.75-0.97). באנליזה של תת-קבוצות נמצא כי מתן טיפול באינסולין מפחית את שיעור התמותה ביחידה לטיפול נמרץ כירורגי (RR, 0.58; 95% CI, 0.22-0.62), כשמטרת הטיפול היתה בקרה על רמת הגלוקוז (RR, 0.71; 95% CI, 0.54-0.93), ובקרב חולים הסובלים מסוכרת (RR, 0.73; 95% CI, 0.58-0.90). נטיה כמעט משמעותית לכיוון ירידה בתמותה נמצאה בחולים הסובלים מהתקף לב אקוטי שלא קיבלו טיפול רה-פרפוזיה (RR, 0.84; 95% CI, 0.71-1.00). לא נמצאו מחקרים אקראיים אודות השימוש באינסולין שבוצעו ביחידה לטיפול נמרץ.

החוקרים מסיקים כי להתחלת מתן טיפול באינסולין בבית החולים השפעה חיובית על שיעור התמותה בטווח הקצר בקרב חולים במצב קריטי המאושפזים ביחידות קליניות שונות.

Arch Intern Med. 2004;164:2005-2011.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן