ה-New England מעלה ביקורת קשה כנגד MSD וה-FDA בפרשת הויוקס (FDA )

ה-New England Journal of Medicine מעלה ביקורת קשה כנגד MSD והרשויות, FDA בעיקר,  בנוגע לפרשת הויוקס, במסגרת מאמר מערכת שנכתב ע”י אריק טופול, ושעולה לפירסום אלקטרוני מוקדם.

עיקר הביקורת מתמקדת בנקודות הבאות:


  • הויוקס אושר ב-1999 לפני שפורסמו מחקרים בעתונות המקצועית המכובדת והמוסמכת הכוללת peer review – הערכה מקצועית משותפת של מס’ מומחים. רק לאחר יותר משנה פורסמו תוצאות מחקרים על היעילות והבטיחות של הויוקס.

  • לאחר פרסומים ראשונים, עוד בשנת 2000 שהראו חשש לסיכון קרדיווסקולרי, רק בשנת 2001 , שנתיים לאחר שהתכשיר היה כבר בשוק, ועדת ה-FDA הוסיפה אזהרה הנוגעת לסיכון הקרדיווסקולרי.

  • עורכי הניו-אנגלנד מציינים שבסקירתם בזמנו את המלצות הועדה הם דרשו והמליצו בחום על קיום מחקר פרוספקטיבי שיתמקד בבדיקת הבטיחות הקרדיווסקולרית של התכשיר. מחקר זה, למעשה ולמרבה הצער, עד היום, לא בוצע ולא פורסם, למרות של-FDA יש את הסמכות והרשות לדרוש קיום מחקר כזה.

  • למימצא הזה, לדעת העורכים, חומרה מיוחדת מכיוון שמרבית משתמשי הויוקס באינדיקציית האוסטיאוארתריטיס הם מבוגרים הסובלים גם ממחלות לב.

  • למרות האזהרה שפורסמה ע”י ה-FDA , חברת MSD עשתה מאמצים כבירים לחזק את האימון בתכשיר, ולהמעיט מהחשש לסיכון הקרדיווסקולרי באמצעות “סמינרים חינוכיים” לאין ספור, הודעות עתונות וכד’. במקביל פתחה החברה בקמפיין ישיר לצרכן תוך שהיא מתעלמת מהסיכון הקרדיוודסקולרי.

הכותב ממליץ על קיום סקירה/חקירה אשר תדון בתפקוד של MSD מחד, ושל ה-FDA מאידך, אשר לדעת הכותב היו לקויים ולא מספקים, וזאת כדי להפיק את הלקחים המתאימים.

למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן