בדיקת MRI מוקדמת לאחר פציעה אקוטית טראומטית של חוט השדרה עשויה לסייע בבחירת הטיפול

מחקר שהוצג בפגישה השנתית ה-129 של ה-American Neurological Association מוצא כי ביצוע סריקת MRI של חוט השדרה בזמן הפציעה מאפשר זיהוי של חולים הסובלים מדחיסה משמעותית של חוט השדרה ועשויים להרויח מביצוע נתיחה.

ד”ר Furlan מסביר בראיון כי המחקר מדגים לראשונה כי maximum canal compromise MCC ו- maximum spinal cord compression MSCC בשימוש ב-MRI מצויים בהתאמה משמעותית לחומרת הפציעה בחוט השדרה בעת האשפוז ועשויים לשמש לחיזוי ההחלמה הנוירולוגית לאחר הטיפול.

הוא מסויף כי מדידת ממדים אלה באמצעות ה-MRI עשויה להתבצע בקלות, דבר המחזק את השימוש בהם בעשייה הקלינית.

החוקרים בחנו רשומות אודות 22 חולים שסבלו מפציעות אקוטיות טראומטיות של חוט השדרה ועברו MRI וCT בעת האשפוז ובזמן ממוצע של 10 חודשים מאוחר יותר. מחצית מהחולים עברו טיפול ניתוחי ומחציתם קיבלו טיפול שמרני עבור דרגות שונות של טראומה.

דרוג ה-American Spinal Injury Association בעת האשפוז נמצא בהתאמה משמעותית עם ה-MCC וה-MSCC ב-MRI, ציין ד”ר Furlan.

במהלך המעקב, הראו 55.6% מהחולים שיפור נוירולוגי גדול עם שינוי בדרוג ה-American Spinal Injury Association, 11.1% מהחולים הראו שיפור מועט, ואילו 33.3% לא הראו כל שיפור נוירולוגי. החמרה של המצב הנוירולוגי לא נצפתה באף אחד מהחולים.

יש לציין כי התוצאה בנוירולוגית נמצאה בהתאמה למדידות ה-MRI-MCC (ערך p=0.003) וה-MRI-MSCC (ערך p=0.011). בניגוד לכך, ממצאי ה-CT לא סייעו בחיזוי התוצאה הנוירולוגית.

ד”ר Furlan מציין כי כל החולים עברן MRI להערכת היקף דחיסת חוט השדרה. הוא מסביר כי לאחר מכן בוצעה הסרה של הדחיסה במידה והדבר התאפשר מתוך תקווה להשיג את רמת ההחלמה הנוירולוגית המירבית וכי MRI בוצע לאחר מכן לצורך מעקב בכדי לוודא כי אכן בוצעה הסרת הדחיסה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן