רופאים מדווחים כי בקרב חולים הסובלים מהופעה סוערת של myocarditis רמות האינטרלויקין IL-10 בסרום גבוהות יותר בחולים שיפתחו הלם קרדיוגני או באלה שלא ישרדו.
החוקרים מציינים כי פרמטרים קליניים של השלב האקוטי במקרי myocarditis סוער היכולים לחזות האם מערכת התמיכה הקרדיו-פולמונרית המכנית (MCSS) תדרש בהמשך אינם מוכרים לרפואה.
לכן בדקו החוקרים את רמת הציטוקינים בקרב 22 חולים שסבלו מ-myocarditis סוער וב-15 חולים שסבלו מהתקף לב (MI) אקוטי שבהם חויב שימוש ב-MCSS. כל החולים שסבלו מ-myocarditis טופלו במינונים גבוהים של קטכול-אמינים.
8 מהחולים שסבלו מ-myocarditis כבר נמצאו במצב של הלם קרדיוגני שחייב MCSS בעת האישפוז בבית החולים (קבוצה 1). ב-6 מהחולים התפתח הלם קרדיוגני יותר מיומיים לאחר תחילת מתן הטיפול בקתכול-אמינים (קבוצה 2), ו-8 מהחולים לא נזקקו ל-MCSS (קבוצה 3). ארבעה חולים מקבוצה 1, חולה אחד מקבוצה 2 וחמישה חולים מקבוצת ה-MI נפטרו.
רמות ה-IL-10 גבוהות יותר בקרב חולי ה-myocarditis שבהם נדרש שימוש ב-MCSS מאשר בקרב חולי ה-MI האקוטי (30.7pg/mL לעומת 13.7pg/mL, ערך p = 0.025). גם רמות ה-TNF-אלפא היו גבוהות יותר בקרב חולי ה-myocarditis מאשר בקרב החולים שסבלו מ-MI אקוטי.
רק רמות ה-IL-10 איפשרו הבחנה בין שלוש קבוצות חולי ה-myocarditis. רמות ה-IL-10 היו גבוהות יותר בקבוצה 1 (49.1pg/mL, ערך p = 0.0008) ובקוצה 2 (17.6pg/mL, ערך p = 0.0012) מאשר בקבוצה 3 (2.4pg/mL). ובקרב חולי ה-myocarditis שנפטרו היו רמות ה-IL-10 גבוהות יותר מאשר בקרב החולים ששרדו (74.0pg/mL לעומת 16.4pg/mL, ערך p = 0.003).
לכן, טוענים החוקרים, רמות ה-IL-10 בזמן האישפוז עשויות להוות חזאי חזק לתמותה במקרים של myocarditis סוער ואף לחזות מוקדם יותר את התפתחותו של הלם קריוגני המחייב שימוש ב-MCSS.
במאמר מערכת מצורף מצוין כי הממצאים מעידים כי יש לעקוב חולים שבהם נמצאות רמות IL-10 גבוהות ולטפל בהם באופן אינטנסיבי יותר. לדוגמא, מצוין, כי בהמצאות רמות IL-10 גבוהות בסרום ניתן להודיע למנתחים על מצב החולה ולערוך הכנות להשתלה אפשרית של ventricular assist device.
J Am Coll Cardiol 2004;44:1292-1300.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!