התערבות במתן תדריך מסייעת בטיפול בצריכת אלכוהול מזיקה (Lancet)

תוצאותיו של מחקר אקראי מעידות כי התערבות הכוללת מתן תדריך עשויה להפחית את השימוש באלכוהול בקרב חולים המגיעים ליחידה לרפואת חירום עם היסטוריה של שימוש מזיק באלכוהול.

החוקר הראשי, ד”ר Crawford, מסביר כי הפניה למתן תדריך לצורך טיפול בצריכת אלכוהול מזיקה ביחידה לרפואת חירום נמצאה קשורה לירידה בצריכת האלכוהול ובהופעה חוזרת ביחידה לרפואת החירום. הוא מוסיף כי זיהוי החולים המשתמשים באלכוהול באופן מזיק מספק אפשרות לסייע לחולים לפתח מודעות להשלכות השתיה שלהם ולעודד אותם לשמור על בריאותם.

במחקר חד-סמיות זה חולקו באקראי 599 חולים שהגיעו ליחידה לרפואת החירום בשל צריכת אלכוהול מזיקה לקבלת עלון מידע או לקבלת עלון מידע בנוסף לפגישה עם עובד בריאות העוסק בבעית אלכוהול. התוצאות נבדקו כעבור 6 חודשים וכעבור 12 חודשים באמצעות ראיון עם החולה וסקירת הרישומים בבית החולים.

כעבור 6 חודשים עמדה צריכת האלכוהול הממוצעת בשבוע על ערך של 59.7 נקודות בקבוצת ההתערבות בהשוואה לערך של 83.1 נקודות בקבוצת הביקורת (P =. 02). כעבור 12 חודשים עמדה צריכת האלכוהול הממוצעת בשבוע על ערכים של 57.2 ושל 70.8, בהתאמה (P = .09). בחולים בקבוצת ההתערבות נמצאה ירישה בשיעור של 0.5 ביקורים בממוצע ביחידה לרפואת החירום במהלך 12 חודשי המעקב (1.2 לעומת 1.7; P = .046). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בנוגע לבריאות הנפשית או לאיכות החיים של החולים.

החוקרים כותבים כי זיהוי של מקרי צריכת אלכוהול מזיקה ביחידה לרפואת החירום והפניתם למתן התערבות טיפולית הינה אפשרית, קשורה בהפחתת צריכת האלכוהול במהלך 6 החודשים הבאים, ומפחיתה את ההופעה החוזרת ביחידה. הם מסבירים כי הפחתת צריכת האלכוהול בטווח הקצר, הקשורה בהפניה למתן התערבות בתדריך בנוגע לצריכת אלכוהול מזיקה, מועילה לחולים ומפחיתה את הדרישה למתן שירותים ביחידה לרפואת חירום.

החוקרים מציינים כי הפחתה ממוצעת של 0.5 ביקורים ביחידה לרפואת חירום לאדם שנמדדה בקבוצת ההתערבות מעידה כי צריך יהי לבדוק 9 אנשים ולהפנות שני אנשים לתדריך בכדי להמנע מביקור אחד ביחידה לרפואת חירום במהלך 12 החודשים הבאים.

מגבלות המחקר כוללות השוואת שתי התערבויות פעילות, דבר העלול לגרור הערכה בחסר של התערבות מתן התדריך על-ידי העובד; מידע מוגבל בתחילת הניסוי המפריע במדידת השינויים במדדי התוצאות; וקשיים בביצוע המעקב.

במאמר מערכת מצורף מצוין כי למרות המגבלות המתודולוגיות של המחקר, הממצאים תומכים ביעילות ההפניה הניתנת נקודתית בחולים המגיעים ליחידה לרפואת חירום בשל בעיה הקשורה בצריכת אלכוהול.

עוד נכתב כי הממצאים מדגישים את ערכו של מפגש עם מטפל ומראים שהביקור ביחידה לרפואת חירום עשוי לשמש להתחלת מתן הטיפול בבעית צריכת אלכוהול וכי על הרופאים להבין שעצם ההפניה עשוי ליצור בחולה מוטיבציה לבחון מחדש את התנהגות השתיה שלו.

Lancet. Published online Sept. 28, 2004.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן