ב-20% מהמקרים פיענוח צילום רנטגן של בית החזה ‘מפספס’ איבחון של אי ספיקת לב (HFSA )

כחמישית מבין המטופלים הסובלים מאי ספיקת לב המגיעים לחדר מיון אשר עוברים צילום רנטגן של בית החזה, אינם מאובחנים כסובלים מאי ספיקה.

מימצאים אלה הוצגו בכנס השנתי השמיני של האגודה האמריקאית לאי ספיקת לב – HFSA , החודש, על בסיס סקר שנערך ע”י ה-ADHERE – ר”ת של The Acute Decompensated Heart Failure National Registry הממוקמת באונ’ סינסנטי באוהיו.

פיענוח של צילום רנטגן של בית החזה הוא כידוע ה-gold standard לאיבחון אי ספיקת לב וזאת באמצעות זיהוי של צפיפות כלי דם, בצקת ריאות או הצטברות נוזלים בין רקמתית.

בסקר נבדקו כ-74,000 שיחרורים מבית החולים של חולים עם אי ספיקת לב. כ-14,000 מבין הנבדקים לא אובחנו כסובלים מאי ספיקת לב על בסיס צילום הרנטגן. ב-24% מהמקרים הללו שבו לא פוענחה אי ספיקה בצילום רנטגן, האבחנה הראשית לאישפוז לא היתה אי ספיקת לב, בעוד שב-76% מאותם 14,000 פיענוחים שגויים, בכל זאת האבחנה הראשית שהוגדרה באישפוז הייתה של אי ספיקת לב.

במקביל, נמצא גם שכ-13% מהמטופלים שעברו רנטגן אובחנו בטעות כסובלים מאי ספיקת לב.

לסקר כמובן מגבלות ובעיות מתודולוגיות רבות שכן רמת הדיוק של הרישום, מיומנויות המפענחים היו שונות במרכזים השונים, וכן גן ההגדרות לפיענוח של אי ספיקת לב .

עם זאת, לדברי החוקרים, למימצאים חשיבות רבה: על רופאים להטמיע מידע זה בעת שהם מטפלים/מאבחנים חולים החשודים באי ספיקת לב. חוסר איבחון נכון עלול להוביל כמובן לטיפול שגוי שעלול לגרום לתוצאות קטלניות.

לדיווח ב-docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן