דיאטה ים תיכונית מפחיתה שכיחות של סינדרום מטבולי (JAMA )

דיאטה ים תיכונית עשוייה להפחית שכיחות של סינדרום מטבולי ומחלות קרדיווסקולריות הקשורות לסינדרום. כך עולה ממחקר המתפרסם כעת ב-JAMA אשר בחן את השפעות הדיאטה הים תיכונית, בהשוואה לדיאטה מאוזנת חליפית בקרב 180 מטופלים עם סינדרום מטבולי.

המחקר כלל 99 גברים ו-81 נשים שכולם אובחנו כבעלי סינדרום מטבולי בהתאם להגדרות של ה-Adult Treatment Panel III .

קבוצת ההתערבות כללה 90 משתתפים שקיבלו הדרכה ותמיכה לתזונה המבוססת על דיאטה ים תיכונית, שכללה צריכה מוגברת של דגנים, פירות, ירקות, אגוזים ושמן זיית. בקבוצת הבקרה שמנתה גם 90 משתתפים ההנחייה הייתה לבצע דיאטה מאוזנת שכללה צריכת פחמימות בשיעור של 50-60% , חלבונים בשיעור של 15%-20% ושומנים מתחת ל-30% מכלל הקלוריות היומיות.

החוקרים עקבו אחר שתי הקבוצות במשך שנתיים ומדדו את צריכת המזונות, מדד תפקוד אנדותלי שחושב לפי רמות לחץ דם, אגרגציה של טסיות דם לפי תגובה ל-אל-ארגינין, רמות ליפידים וסוכר, רגישות לאינסולין, CRP , אינטרלוקינים (IL-6 , IL-7 ו-IL 18 ).

לאחר שנתיים נמצא שבקבוצת הדיאטה הים תיכונית הייתה צריכה עשירה יותר בשומן לא רווי, וסיבים תזונתיים, וכן יחס נמוך יותר של חומצת שומן אומגה 6 לאומגה 3 . צריכת הפירות, ירקות , אגוזים (274 ג’ ליום) דגנים (103 ג’ ליום)  ושמן זיית (8 ג’ ליום) הייתה משמעותית גבוהה יותר מאשר בקבוצת הבקרה.

שיעור הפעילות הגופנית עלה בשתי הקבוצות בכ-60% ללא הבדל סטטיטי ביניהן. משקל הגוף הממוצע פחת בקבוצת ההתערבות ב-4 ק”ג לעומת 1.2 ק”ג בקבוצת הבקרה.

גם ברמת ה- CRP , ה-IL-6 , ה-IL-7 וה-IL18 הייתה ירידה מובהקת גדולה יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הבקרה, וכן גם בתנגודת האינסולין.

תוצאת התפקוד האנדותלי השתפרה בקבוצת ההתערבות ב-1.9 נק’ לעומת 0.2 בלבד בקבוצת הבקרה.

לאחר שנתיים של מעקב ל-40 משתתפים בקבוצת הדיאטה הים תיכונית (מתוך 90) עדיין היו ערכים המעידים על קיומו של סינדרום מטבולי, לעומת 78 משתתפים בקבוצת הבקרה.

החוקרים מסכמים שדיאטה ים תיכונית עשוייה להיות אפקטיבית בהפחתת השכיחות של סינדרום מטבולי, והורדת הסיכון הקרדיווסקולרי בהתאם.

JAMA. 2004;292:1440-1446

הערת המערכת: לנו ולמטופלינו החיים במזרח התיכון ממילא צריך להיות קל ופשוט יותר לאמץ את הדיאטה הים תיכונית כדרך חיים…את תוצאות המחקר הזה חשוב שנציג ונסביר לכל מטופלינו:  בעלי הסינדרום המטבולי, או כאלה שנמצאים בסיכון לפתח אותו…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן