לחץ תוך גולגלתי מוגבר ודלקת ריאות הם הגורמים העיקרים לתמותה לאחר שבץ (Arch Intern Med)

חוקרים מדווחים שיותר ממחצית מקרי התמותה בביה”ח לאחר ארוע מוחי איסכמי נגרמים ע”י סיבוכים נוירולוגים ורפואיים חמורים, העיקריים בהם הם דלקת ריאות ולחץ תוך גולגלתי מוגבר.

“שבץ הוא מגורמי המוות השכיחים ביותר במדינות מפותחות” ציינו החוקרים והדגישו את הצורך בזיהוי גורמים המנבאים תמותה בקרב החולים הללו.

החוקרים ניתחו את נתוניהם של 13,440 חולים שאושפזו עקב ארוע מוחי איסכמי בין השנים 2000-2004 בבתי חולים שונים בגרמניה. שיעור התמותה בביה”ח עמד על 4.9%. החוקרים מצאו שהגורמים העצמאיים שניבאו תמותה בביה”ח היו גיל מבוגר, חומרת הארוע המוחי ופרפור פרוזדורים. לאחר התחשבות בגיל, במין, במחלות נוספות, בחומרת הארוע וברמת ביה”ח מצאו החוקרים שחולים שסבלו מסיבוכים בעקבות הארוע המוחי נמצאו בסיכון גבוה פי 7.5 למות מאשר חולים ללא סיבוכים. “54.4% ממקרי המוות היו נמנעים אילולא היו סיבוכים” הם סיכמו.

הסיבוך החמור ביותר היה עליה בלחץ התוך גולגלתי שהתרחשה ב-2.8% מהחולים והגבירה את הסיכון לתמותה בערך פי 16. גם דלקת ריאות שממנה סבלו 16.8% מהחולים היוותה סיבוך חמור ואלולא התרחשה היו נמנעים כ-31.2% ממקרי המוות. בין הסיבוכים הנוספים ציינו החוקרים ארועים מוחיים חוזרים, תסחיף ריאתי והתקף אפילפטי ככאלו שגם הגבירו באופן משמעותי את הסיכון לתמותה.

“ניסיון להפחית את שיעורי התמותה בביה”ח בעקבות ארוע מוחי צריך להתמקד בהפחתת שיעור הסיבוכים הרציניים ובמיוחד דלקת ריאות ולחץ תוך גולגלתי מוגבר” סיכמו החוקרים.


Arch Intern Med 2004;164:1761-1768


לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן