התערבות פולשנית לאחר STEMI עדיפה על גישה שמרנית (LANCET )

מחקר ה-GRACIA-1 מוצג במהדורה האחרונה של ה-LANCET מאשר את התועלת של התערבות פולשנית מוקדמת לאחר תמס פקיק ( thrombolysis ) בהשוואה לטיפול שמרני אנטיפלטלטי.

500 מטופלים עם תרומבוליזה STEMI חולקו באופן אקראי לאחר אנגיוגרפיה תוך 24 שעות ממועד התרומובוליזה להתערבות פולשנית או לטיפול תרופתי שמרני.

נקודת הקצה שנמדדה כללה מוות, אוטם חוזר, או רהוסקולריזציה תוך 12 חודשים. ניתוח הנתונים היה מתוך המטופלים שסיימו את המחקר והיו במעקב (intention to treat ).  התוצאות הראו שזרוע הטיפול הפולשני התפלגה בין השתלת סטנט בעורק הפגוע  ב-80% מהמטופלים, וניתוח מעקפים ב-2%, והשאר ללא התערבות פולשנית.

בקבוצת הטיפול השמרני היה צורך לבצע רהוסקולריזציה טרם השיחרור מבית החולים ב-20% מהמטופלים.

ההשוואה למשך שנה בין המטופלים בקבוצה השמרנית לקבוצה שטופלה באופן פולשני מראה שהקבוצה השניה, הפולשנית, סבלה בשכיחות נמוכה יותר מהאירועים שהוגדרו כנקודות הקצה של המחקר: 9% לעומת 21%., יחס סיכון יחסי של 0.44. גם שיעור התמותה היה נמוך יותר: 7% לעומת 12% , יחס סיכון של 0.59 (שלא היה מובהק סטטיסטי עם p=0.07 ).

משך השהייה בבית החולים היה קצר יותר בקבוצת ההתערבות הפולשנית, ללא הבדל בשיעור הדימומים או סיבוכים וסקולרים.

בפרק הזמן של 30 יום, לשתי הקבוצות היה שיעור דומה של אירועים קרדיאלים, אך שיעור גבוה יותר של רהסקולריזציות על רקע חזרה ספונטנית של איסכמיה נמצא בקבוצת הטיפול השמרני.

המחברים מסכמים שבמטופלים עם STEMI , טיפול מוקדם לאחר התרומבוליסיס באמצעות צינתור והתערבות מתאימה הוא בטוח ונראה כעדיף על הגישה השמרנית, שכן הגישה הפולשנית נמצאה כמפחיתה את הצורך ברהוסקולריזציות לא מתוכננות, וכמשפרת את התוצאות הקליניות בטווח של שנה אחת.

Lancet 2004; 364: 1045-53

לדיווח ב-druginfo

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן