האם הפרין נמוך משקל מולקולארי עשוי להוות תחליף זמני לוורפרין ? (Circulation )

מחקר פרוספקטיבי המתפרסם במהדורת האון-לייין המוקדמת של Circulation בחן את היעילות של שימוש בהפרין עם משקל מולקולארי נמוך (אנוקספרין – קלקסן) בחולים המשתחררים מבית החולים, אשר נאלצו להפסיק את הטיפול בוורפרין כתוצאה מהניתוח שעברו.

המחקר הפרוספקטיבי, רב מרכזי עם זרוע טיפולית אחת כלל 224 מטופלים אשר היו בסיכון גבוה לקריש בעורק (שסתום תותב ופרפור פרוזדורים עם גורם סיכון מרכזי) .

הטיפול בוורפרין הופסק 5 ימים לפני הניתוח, והטיפול בהפרין במשקל מולקולרי נמוך הותחל 3 ימים לפני הניתוח ונמשך 5 ימים לאחריו.

המטופלים היו במעקב למשך 3 חודשים ונאספו נתונים על הופעת קרישים ודימומים.

התוצאות הראו ש-3.6% מהמטופלים סבלו מאפיזודות של קרישי דם, מהם 0.9% הוערכו על רקע קרדיולוגי. 6 מתוך 8 החולים שסבלו מאפיזודות של פקקת היו כאלה שהפסיקו טיפול בוורפרין כתוצאה מדימומים.

ל-6.7% מהחולים היו אפיזודות משמועתיות של דימומים שהופיעו במהלך הניתוח או מייד לאחריו, לפני שהטיפול בהפרין נמוך משקל מולקולארי החל להינתן.

5 מקרים נוספים של דימום משמועתי היו בשבוע הראשון שלאחר הניתוח, ו-2 מקרים נוספים לאחר הפסקת הטיפול בהפרין נמוך המשקל המולקולארי.

החוקרים מסכמים שטיפול מגשר עם הפרין נמוך משקל מולקולארי תת עורי כתחליף לוורפרין הוא אפשרי, אך הגישה האופטימלית לחולים הנאלצים הפסקת טיפול בוורפרין ושעליהם לעבור פרוצדורה פולשנית עדיין לא ברורה.

Circulation 2004: published online before print September 13, 2004

לדיווח ב-druginffo

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן