האם טיפול מוקדם ואגרסיבי בחולי ACS בסימבסטטין מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ? (JAMA )

בפרסום און ליין מוקדם מדווח היום ה-JAMA על תוצאות מחקר שבחן את המשמעות של עיתוי תחילת הטיפול בסימבסטטין בחולים לאחר אירוע קרדיאלי חריף (ACS – acute coronary syndrome ). המימצאים לדעת החוקרים מחזקים את הגישה המציעה טיפול אינטנסיבי ומוקדם ככל האפשר בחולים לאחר ACS , למרות שתוצאות המעקב שארך עד 24 חודש נמצאה ירידה לא מובהקת סטטיסטית בסיכון היחסי לתמותה מסיבה קרדיאלית, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ ואישפוזים חוזרים בגין ACS .

המחקר כלל כ-4,500 מטופלים לאחר ACS אשר חולקו לקבוצה טיפול אינטנסיבי בסימבסטטין אשר טופלה במשך 4 שבועות בסימבסטטין 40 מ”ג ליום, ולאחר מכן  במינון של 80 מ”ג ליום. הקבוצה השנייה שייצגה את הטיפול המתון יותר קיבלה במשך 4 שבועות ראשונים פלצבו ולאחר מכן סימבסטטין במינון של 20 מ”ג ליום.

המדדים העיקרים שנבחנו כללו תמותה קרדיאלית, MI לא קטלני, אישפוז מחדש בשל ACS ושבץ. המעקב נמשך לפחות 6 חודשים עד 24 חודש.

תוצאות המעקב הראו שבקבוצת הטיפול המתון רמת ה-LDL-C במהלך החודש הראשון הייתה 122 מ”ג/ד”ל, והיא ירדה עד לרמה של 77 מ”ג/ד”ל בחודש השמיני שבו נטלו סימבסטטין 20 מ”ג.

בקבוצת הטיפול האינטנסיבי ממוצע ה-LDL-C בחודש הראשון שבו נטלו סימבסטטין 40 מ”ג היה 68 מ”ג/ד”ל ולאחר 8 חודשים (כאשר המטופלים היו כבר במשטר טיפול של סימבסטטין 80 מ”ג)  ירד ה-LDL-C ל-63 מ”ג/ד”ל.

שיעור של 16.7% מקבוצת הטיפול המתון סבלו מהאירועים המרכזיים, לעומת 14.4% מקבוצת הטיפול האינטנסיבי, סיכון יחסי של 0.89 לקבוצה האינטנסיבית, שלא היה מובהק סטטיסטית. תמותה בלבד התרחשה בקרב 5.4% מקבוצת הטיפול המתון, לעומת 4.1% בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, יחס סיכון יחסי של 0.75 שהיה גם מובהק סטטיסטי עם p=0.05 .

במדדים העיקריים האחרים שנבדקו לא היו הבדלים בין הקבוצות.

במהלך 4 החודשים הראשונים לא נמצא הבדל בסיכון בין שתי הקבוצות, והפער ביניהם החל רק לאחר 4 חודשים. מדידת האירועים המרכזיים בתקופה שבין 4 חודשים לאחר תחילת המחקר עד לסוף תקופת המעקב מראה כי יחס הסיכון היחסי לכל המדדים העיקריים היה 0.75 בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, עם מובהקות סטטיסטית (p=0.02 ).

מיופתיה הופיעה ב-0.4% מהחולים שקיבלו סימבסטטין 80 מ”ג, כשבחולים שקיבלו מינונים נמוכים יותר לא היה אף מקרה כזה.

החוקרים מסכמים שעל אף שהמחקר לא הגיע לנקודת הקצה שהוגדרה בתחילתו (מובהקות סטטיטית בפער בין התוצאות העיקריות בשתי הקבוצות), נראה שבחולים עם ACS טיפול מוקדם ואגרסיבי יותר של סימבסטטין בא לידי ביטוי במגמה חיובית של הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים עיקריים.

לתקציר ב-JAMA :

JAMA. 2004;292:(DOI 10.1001/jama.292.11.1307).

במאמר המערכת ב-JAMA מדגישים העורכים מס’ נקודות מרכזיות:


  • תוצאות המחקר, למרות ה”אכזבה” מהתוצאות, אינן צריך להרתיע מפני טיפול מוקדם ואינטנסיבי בחולים בסיכון גבוה, כמו חולי ACS . מחקרים קודמים כולל ה-PROVE IT חיזקו את הגישה האגרסיבית שהשיגה 16% ירידה בסיכון היחסי בטיפול אגרסיבי.

  • הדאגה למקרי המיופתיה צריכה להיות ממוקדת בסימבסטטין 80 מ”ג בלבד. עד למינון של 40 מ”ג, סימבסטטין הוכיח בטיחות מצויינת. הסיכון הגבוה יחסית לאירועים אלה במינון הגבוה צריך להוות שיקול לעשות שימוש בסטטינים אחרים המשיגים פוטנטיות דומה או גבוהה יותר, ללא סיכון כזה לתופעות לוואי.

למאמר המערכת :

JAMA. 2004;292:(DOI 10.1001/jama.292.11.1365).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן