תוצאות מחקר פרוספקטיבי ואקראי שפורסם לאחרונה מעידות כי שיעור התמותה נמוך יותר בחולים מאווררים ביחידה לטיפול רפואי נמרץ (MICU) העוברים פיום מוקדם של קנה הנשימה, בהשוואה לחולים העוברים אותו לאחר 14-16 ימים, כמקובל.
החוקרים כותבים כי העיתוי המתאים לביצוע פיום קנה הנשימה בחולים הנדרשים לאיוורור מכני איננו ידוע. הם מסבירים כי פיום קנה הנשימה מייצר נתיב אויר יציב ונסבל יחסית, הופך את ההזנה האורלית לאפשרית, מגביר את התקשורת עם החולה, מאפשר תנועה בשלב מוקדם יותר, ומקל על ניקוי הריאות ועל שמירת היגיינת הפה. למרבה הצער, הם מפרטים, פיום קנה הנשימה קשור לסיבוכים כמו זיהום של הפתח, התפתחות חזה-אויר, אמפיזמה תת-עורית, דימום, היצרות של קנה הנשימה, הופעתtracheomalacia ורקמה גרנולרית, ולעיתים נדירות אף למוות.
במחקר זה השתתפו 120 חולים שהיו צפויים להזדקק לאיוורור לתקופה ממושכת מ-14 ימים ב-MICU והם חולקו באקראי לעבור פיום מוקדם דרך העור של קנה-הנשימה בתוך 48 שעות או פיום בשלב מאוחר יותר (הקרוי גם צנרור ממושך דרך הגרון) בימים 14-16.
בהשוואה לקבוצה בה נידחה הפיום, נמצא בקבוצת הפיום המוקדם שיעור נמוך יותר של תמותה (31.7% לעומת 61.7%) של דלקת ריאות (5% לעומת 25%) ופחות מקרים של הוצאת הצינור בטעות (0 לעומת 6). בקבוצה שעברה פיום מוקדם נמצאו תוצאות טובות יותר גם מבחינת משך האישפוז ביחידת הטיפול הנמרץ (1.4 ± 4.8 לעומת 3.8 ± 16.2 ימים) ומשך קבלת האיוורור המכני (2.0 ± 7.6 לעומת 5.3 ± 17.4 ימים) והופיע בהם שיעור פחות משמעותית של נזק לפה ולגרון.
הכותבים ממליצים על זהירות בהכללת הממצאים לאוכלוסיה הנרחבת של חולים באופן קריטי, שכן מדובר בקבוצת נבדקים שנבחרה בקפידה.
החוקרים כותבים כי המחקר מדגים כי יתרונות הפיום המוקדם עולים על הסיכונים הכרוכים בצנרור ממושך דרך הקנה, דבר המעודד שימוש בפיום מוקדם של קנה הנשימה בקבוצה זו של חולים המצויים במצב קריטי.
Crit Care Med. 2004;32:1689-1694
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!