המלצה לעיון במאמר בעתון הארץ מאת ד”ר בני מוזס: מבית החולים הביתה

במאמר זה מנתח ד”ר מוזס את מסקנות והמלצות ועדת ליאון בנושא תיאגוד בתי החולים. כמה דגשים חשובים שראוי לציין :


  • בעוד שבדו”ח הועדה אין כל התייחסות ברורה לעמידת בתי החולים בקריטריונים של טיפול רפואי סביר, יש התייחסות חמורה באשר לאפשרות של גירעון. חל איסור חמור על מצב זה ובמידה ויחול ניתן יהיה להשעות את ההנהלה וכד’. (הערת המערכת – למה ניתן לצפות אם בראש הועדה מעמידים דווקא רואה חשבון …?)

  • החזון האמיתי לפי ד”ר מוזס הוא מרכזי טיפול התערבותי/אישפוז קטנים ויעילים (בניגוד ל”מפלצות הבטון והקניונים”) אשר מתאימים לגישה המודרנית של הרפואה לפיה עיקר הטיפול נעשה בבית המטופל, תוך שימוש באמצעי ניטור והעברת מידע מתקדמים. מסקנות הדו”ח אינן מובילות בהכרח לקראת חזון זה.

למאמרו של ד”ר מוזס בהארץ

הערות עורך מדור שיווק ומינהל רפואי:

אחד המכשולים הגדולים לשיפור מצבה הכלכלי של מערכת הבריאות בישראל מחד, ושמירה/העלאת רמת הרפואה מאידך,  הוא קיומו של ניגוד אינטרסים מובנה בין בתי החולים למערכת המבטחת (קופות החולים).

כדי להבטיח את מקור הקיום וההכנסות בית החולים מעוניין במקסימום ימי אישפוז, או לחילופין במקסימום פרוצדורות יקרות . אינטרס זה לא תמיד עומד בקנה אחד עם הרפואה הנכונה ו/או עם האינטרס של המבטח.

על רקע זה טיפולים קצרים ויעילים המקצרים את משך האישפוז ועלותו לא בהכרח ייכנסו לשימוש בבתי החולים, שכן הכנסתם עלולה לגרום באופן פרדוקסלי לפגיעה בהכנסות בתי החולים.

לקונפליקט זה עשויים להיות מס’ פתרונות: קביעת  תעריפים כפונקצייה של הגדרת מצבו הקליני של החולה, ללא תלות במס’ ימי האישפוז בפועל של החולה ו/או הפרוצדורה הספציפית שהוא עובר (DRG – שקיים כיום באופן חלקי בלבד) , הכללת פרוצדורות וטיפולים עם יעילות כלכלית/רפואית גבוהה בסל הבריאות באופן שיעודד את קופות החולים לדרוש ביצוע פרוצדורות אלו מבתי החולים מצד אחד, ומתן תמריץ מספק לבתי החולים מאידך לבצע פרוצדורות אלה בצורה יעילה ואיכותית.

הקונפליקט הזה גדול עוד יותר כאשר השייכות הארגונית של בית החולים זהה לזו של הרופא בקהילה…בעוד שבמכבי למשל המשמעות של השתלת סייפר בחולה עשויה לבוא לידי ביטוי כלכלי במניעה של צינתור נוסף תוך זמן קצר, צינתור שיש לו עלות ברורה וממשית, בשירותי בריאות כללית, מניעת הצינתור החוזר לא בהכרח באה לידי ביטוי בחיסכון כספי מיידי (שכן עלויות חטיבת בתי החולים, בעיקר כח האדם הן לכאורה הוצאות קבועות שאינן מושפעות ישירות משינויים בנפח אישפוזים או פרוצדורות).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן