התמדת המטופלים בלקיחת תרופות להורדת לחץ דם : ההשפעה של אמונות המטופלים ותפישתם את המחלה

למרות שנים ארוכות של מחקרים, עדין קיימות תהיות מדוע מטופלים לוקחים או לא לוקחים את התרופות שנרשמו להם ומה הרופאים המטפלים יכולים לעשות על מנת לשנות את התנהגותם. 

  לחץ דם גבוה איננו מבוקר היטב בממלכה המאוחדת (UK) והתמדה בשיעור נמוך בלקיחת התרופות יכולה להיות אחת הסיבות לכך.  שאלונים שחולקו לאחרונה והתבססו על מודל של ניהול עצמי שומשו בהצלחה להערכת תפישת המחלה והאמונות לגבי התרופות בקרב מטופלים.

 מחקר זה עוצב על מנת לתאר את אמונותיהם ותחושותיהם של מטופלים עם לחץ דם גבוה את מחלתם ואת התרופות בהן הם אמורים להשתמש , בהתבסס על מודל ניהול עצמי, ועל מנת לחקור האם אמונות אלו משפיעות על ההתמדה והעקביות בלקיחת תרופות להורדת לחץ דם. החוקרים שיתפו במחקר 514 מטופלים. המטופלים הללו התבקשו למלא שאלון שכלל הבהרות לגבי אמונותיהם בנוגע לתרופות וכן לגבי תפישת המחלה.

ניתוח של השאלונים הללו מראה כי מטופלים שמאמינים בנחיצות התרופות הם אלו שיתמידו יותר בלקיחת התרופות בהתמדה. גורמים נוספים שהשפיעו על התמדה הם גיל המטופלים, התגובה הרגשית למחלה, והאמונה בכח  האישי לשליטה במחלה.

אמונות לגבי המחלה ולגבי התרופות מקושרות הדדית. המודל לניהול עצמי נמצא יעיל בהערכת אמונותיהם של המטופלים בנוגע לבריאות. אמונות לגבי תרופות מסוימות בפרט ועל לחץ דם בכלל נמצאו כקשורות להתמדה בלקיחת התרופות. מידע לגבי האמונות הנוגעות לבריאות הוא חשוב בהשגת קונקורדנציה, ויכול להוות מטרה להתערבות לשם שיפור הההתמדה שמפגינים המטופלים בלקיחת התרופות.

לאבסטרקט ב-Nature

Journal of Human Hypertension (2004) 18, 607-613. doi:10.1038/sj.jhh.1001721

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן